וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.

אחד האירועים המכוננים בפרשה, ובספר בראשית כולו, הוא מעשה עקדת יצחק. אירוע זה מעורר שאלה מבחינה לוגית: האירוע כולו מוגדר כניסיון, אך למה הקב"ה צריך לנסות- הרי הוא יודע את מה שיהיה? חז"ל והמפרשים שמו לב לקושי זה והסבירו שבעוד שניסיון אנושי מטרתו היא בשביל המנסה (בוס שמנסה את העובד מטרתו היא כדי שהבוס יידע אם ניתן לסמוך על העובד), הניסיון האלוקי מטרתו היא בשביל המנוסה, וכך מסביר המדרש:

ויהי אחר הדברים האלה והאלוקים נסה את אברהם..זה שאמר הכתוב: ה' צדיק יבחן (תהלים יא)-  אמר רבי יונה: הפשתן הזה כל זמן שאתה כותש עליו משתבחת. אימתי? כשהוא יפה אבל כשהוא רע אתה כותש עליו והוא מתפקע, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא לצדיקים.  אמר רבי יהודה בר שלום: היוצר הזה אינו מקיש על כלי וקנקן רעוע שלא ישבר, ובמה הוא מקיש על הבריא, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה לרשעים אלא לצדיקים שנאמר: ה' צדיק יבחן.  אמר רבי אלעזר: לבעל הבית שיש לו ב' פרות אחת כוחה יפה ואחת כוחה רע. על מי הוא מטיל את העול, לא על אותה שכוחה יפה?! הוי, אומר ה' צדיק יבחן, לכך נאמר: והאלוהים נסה את אברהם:

המדרש פותח באמירה – ה' יבחן צדיק, כשהשאלה היא למה דווקא את הצדיק? הרי קודם כל ברור שהקב"ה יודע מה האדם יעשה, אז מה הטעם בניסיון? ודבר שני- למה את הצדיק? הרי הצדיק יעמוד בניסיון כי הוא צדיק, ההיגיון אומר שצריך לבדוק את מי שלא צדיק ושלא ברור מה הוא יעשה ושלוש תשובות מובאות לשאלה:

תשובה ראשונה מובאת במשל לפשתן שהאדם נותן לה מכות לא בכדי לבדוק את טיבה, אלא בשביל לשבח ולעשות אותה טובה יותר, דבר שמתקיים רק בפשתן שהוא טוב מלכתחילה.  הנמשל הוא שהקב"ה לא מנסה את הצדיק כדי לבדוק אותו, אלא לטובתו ובכדי לעשות אותו צדיק יותר ע"י הניסיון. וברור שדבר זה יכול להיות מופנה רק כלפי מי שברור שיצליח לעמוד בניסיון!

תשובה שנייה מובאת במשל היוצר בו מדובר על בעל מלאכה שמייצר קנקנים וקערות מחרס. כאשר הוא רוצה להראות ללקוחות את איכותן הוא מכה עליהן במקל להראות שהן לא נשברות, מכות שמטרתן היא לא לבדוק אותן , אלא לפרסם לציבור הקונים את האיכות שלהם, ולכן ברור שהוא מכה דווקא על הטובות שברור לו שהן לא ישברו. הנמשל הוא שגם בניסיון של הקב"ה המטרה אינה בדיקה של אברהם אלא על מנת לפרסם בעולם את מעלתו וגדולתו של אברהם אבינו ואת אהבתו לקב"ה, ולכן ברור מדוע הניסיון הוא לצדיק- כי אותו הקב"ה רוצה לפרסם.

התשובה השלישית, משל בעל הבית והפרות, מדבר על חקלאי שיש לו שתי פרות, אחת חזקה ואחת חלשה. כאשר הוא רוצה לחרוש או לבצע עבודה שדרוש לה כוח הוא מטיל את העבודה הזו על הפרה החזקה. אך הדבר אינו עונש, אלא בחירה מושכלת מתוך ידיעה של איכותה של הפרה החזקה. גם אברהם ביטא תנועה חדשה, תנועה להכרת והמלכת ה' בעולם, ולכן בחר הקב"ה דווקא בו מכיוון שידע שיצליח לעמוד במשימה זו. מכאן המקום להתחבר גם לקושי האנושי שעולה מסיפור העקדה- כיצד אדם לוקח את בנו ומוכן להקריבו? המלכת ה' בעולם משמעה להעמיד בסד העדיפויות והשיקולים את הקב"ה על פני השיקול האנושי. דבר זה מתבטא במצוות רבות, אולם במעשה אברהם היה לכך ביטוי קיצוני: הרצון בילדים הוא ביטוי לאנושיות- אנו רוצים להמשיך להתקיים דרך ההתרבות, זהו הרצון האנושי הבסיסי ביותר. כאשר אברהם היה מוכן לוותר על רצון זה הוא ביטא בצורה המוחלטת ביותר את הכרתו את הקב"ה והכרת מעמדו כעובד ה'.

לעמוד בדרגתו של אברהם, אין אנו יכולים וגם כנראה שאיננו צריכים – במעשיו הוא ביטא אידיאל, אך אידיאל זה מטבעו אינו יכול להתגשם במלואו. אך כמו אברהם, גם חיינו מלאים בניסיונות ולכן יש מקום ללמוד מתשובות בעלי המדרש כיצד להתייחס אליהם: להבין שכל ניסיון תפקידו להוציא מאתנו את המיטב, כל קושי יכול להיות פתח ללמידה וכל מדרגה יכולה ליצור שינוי לטובה, בנו ובעולם כולו.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן.