זעקת סדום

התורה בפרשת וירא מספרת על הפיכת סדום, וזאת לאחר שכבר למדנו בפרשת נח כי אנשיה רשעים לה' מאוד. התורה מספרת שהקב"ה יורד לראות את מעשי סדום- תיאור שמזכיר במשהו את ירידת ה' לבחון את מעשי בוני מגדל בבל.

מדוע ירד ה' לבחון את מעשי סדום?

נשאלת השאלה: מה הביא את הקב"ה לבחון את מעשי אנשי סדום? מה גרם לכך שדווקא שם בא הקב"ה ומטפל בהם ביד כל כך קשה? התשובה הפשוטה היא שכמובן שמעשיהם המקולקלים הביאו עליהם את העונש (וזאת למרות שבתורה לא נכתב בפירוש מה חטאם). הרב בכור שור מתייחס לפשט הפסוקים ולצעקה שמתארת התורה שעולה עד השמיים:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד: אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה: (בראשית, י"ח, כ' – כ"א)

התורה מלמדת כי זעקה גדולה עולה מסדום- זעקה כל כך חמורה עד שהקב"ה בעצמו ירד לבחון האם כצעקתה – האם הצעקה מתאימה למעשים (כלה היא מלשון כולה – כולם עשו או שכל מה שצעקו באמת נעשה), או שלא. אם כן, מה שמביא את הקב"ה לרדת לבחון את מעשי סדום הם לא המעשים עצמם, אלא דווקא הזעקה העולה בעקבותיהם.

מי הם הזועקים על סדום?

אולם עצם הזעקה מעוררת קושי- מיהו הזועק או הזועקים? התורה מציינת שעולה זעקה אך לא מפרטת מי זועק אותה, וברור שלא מדובר על אנשי סדום עצמם שהרי הם אלו שרעים וחטאים לה'?! לכן עונה הרב כך:

זעקת סדום ועמורה כי רבה – רבים צועקים עליהם שהן גוזלים, וחומסים, ומריעים עשה. (ר"י בכור שור, בראשית, י"ח, כ')

את תשובת הרב אפשר להבין לשני כיוונים: האחד- הרבים שצועקים הם קורבנות אנשי סדום הצועקים עליהם– על מה שנעשה להם. הכיוון השני הוא שהצועקים הם אלו שעומדים מהצד ורואים את מעשי אנשי סדום עושים רע לקורבנותיהם והם צועקים עליהם (על אנשי סדום): מעשיכם רעים! (הפירוש הראשון נראה קרוב יותר אל הפשט, אך ההסבר השני, שאליו לדעתי מכוון הרב, מתייחס למה שיבוא בהמשך – אברהם יאמר: אולי יש עשרה צדיקים… אותם צדיקים הם מיעוט מאנשי סדום הצועקים על שכניהם).

המסר: אסור לשתוק מול עוול

המסקנה הזהה משתי ההבנות היא שמה שמעורר את הקב"ה לרדת לבחון את סדום היא לא הידיעה כי הם רעים, אלא הזעקה שמקימים אנשים עליהם. יש לעיתים שאדם שעומד מול עוול, בין אם הוא הקורבן ובין אם הוא צופה מהצד, והוא חושב שאם הוא ישתוק – יהיה מי שיטפל בעוול, שהקב"ה יראה וישלם לעושה העוול כפי מעשיו. על כך בא הרב ואומר: אסור לשתוק! אדם לא יכול לצפות לכך שהקב"ה יתערב אם הוא לא יעשה מעשה – ואפילו רק יגיד: זה לא בסדר.

דברי הרב מחזירים את האחריות אל האדם: האחריות לדרך בה העולם האנושי יתנהל היא על בני האנוש, בני האדם. על עוול צריך להתקומם, אי אפשר לעבור עליו בשתיקה- זה תפקידו של האדם, ואילו הקב"ה בא להשלים את המעשה שאנו לא מסוגלים לסיים.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן.