זעקת סדום

מה הביא את הקב"ה לרדת ולבחון את מעשי סדום? לפי ר"י בכור שור, לא המעשים עצמם אלא הזעקה שעלתה עליהם: רבים צעקו על הגזל והחמס. מכאן המסר: מול עוול אסור לשתוק, והאחריות לתיקון העולם מוטלת על האדם.

תוכן עניינים

התורה בפרשת וירא מספרת על הפיכת סדום, וזאת לאחר שכבר למדנו בפרשת נח כי אנשיה רשעים לה' מאוד. התורה מספרת שהקב"ה יורד לראות את מעשי סדום- תיאור שמזכיר במשהו את ירידת ה' לבחון את מעשי בוני מגדל בבל.

מדוע ירד ה' לבחון את מעשי סדום?

נשאלת השאלה: מה הביא את הקב"ה לבחון את מעשי אנשי סדום? מה גרם לכך שדווקא שם בא הקב"ה ומטפל בהם ביד כל כך קשה? התשובה הפשוטה היא שכמובן שמעשיהם המקולקלים הביאו עליהם את העונש (וזאת למרות שבתורה לא נכתב בפירוש מה חטאם). הרב בכור שור מתייחס לפשט הפסוקים ולצעקה שמתארת התורה שעולה עד השמיים:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד: אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה: (בראשית, י"ח, כ' – כ"א)

התורה מלמדת כי זעקה גדולה עולה מסדום- זעקה כל כך חמורה עד שהקב"ה בעצמו ירד לבחון האם כצעקתה – האם הצעקה מתאימה למעשים (כלה היא מלשון כולה – כולם עשו או שכל מה שצעקו באמת נעשה), או שלא. אם כן, מה שמביא את הקב"ה לרדת לבחון את מעשי סדום הם לא המעשים עצמם, אלא דווקא הזעקה העולה בעקבותיהם.

מי הם הזועקים על סדום?

אולם עצם הזעקה מעוררת קושי- מיהו הזועק או הזועקים? התורה מציינת שעולה זעקה אך לא מפרטת מי זועק אותה, וברור שלא מדובר על אנשי סדום עצמם שהרי הם אלו שרעים וחטאים לה'?! לכן עונה הרב כך:

זעקת סדום ועמורה כי רבה – רבים צועקים עליהם שהן גוזלים, וחומסים, ומריעים עשה. (ר"י בכור שור, בראשית, י"ח, כ')

את תשובת הרב אפשר להבין לשני כיוונים: האחד- הרבים שצועקים הם קורבנות אנשי סדום הצועקים עליהם– על מה שנעשה להם. הכיוון השני הוא שהצועקים הם אלו שעומדים מהצד ורואים את מעשי אנשי סדום עושים רע לקורבנותיהם והם צועקים עליהם (על אנשי סדום): מעשיכם רעים! (הפירוש הראשון נראה קרוב יותר אל הפשט, אך ההסבר השני, שאליו לדעתי מכוון הרב, מתייחס למה שיבוא בהמשך – אברהם יאמר: אולי יש עשרה צדיקים… אותם צדיקים הם מיעוט מאנשי סדום הצועקים על שכניהם).

המסר: אסור לשתוק מול עוול

המסקנה הזהה משתי ההבנות היא שמה שמעורר את הקב"ה לרדת לבחון את סדום היא לא הידיעה כי הם רעים, אלא הזעקה שמקימים אנשים עליהם. יש לעיתים שאדם שעומד מול עוול, בין אם הוא הקורבן ובין אם הוא צופה מהצד, והוא חושב שאם הוא ישתוק – יהיה מי שיטפל בעוול, שהקב"ה יראה וישלם לעושה העוול כפי מעשיו. על כך בא הרב ואומר: אסור לשתוק! אדם לא יכול לצפות לכך שהקב"ה יתערב אם הוא לא יעשה מעשה – ואפילו רק יגיד: זה לא בסדר.

דברי הרב מחזירים את האחריות אל האדם: האחריות לדרך בה העולם האנושי יתנהל היא על בני האנוש, בני האדם. על עוול צריך להתקומם, אי אפשר לעבור עליו בשתיקה- זה תפקידו של האדם, ואילו הקב"ה בא להשלים את המעשה שאנו לא מסוגלים לסיים.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן.

 


מאמרים נוספים מהאתר

כי שמו אברהם…

מדוע פותחת פרשת וירא במילים "וירא אליו ה'" ולא "וירא ה' אל אברהם"? לפי הכלי יקר, השם אברהם מורה על גדולה ושררה, ואילו ההתגלות באה בזכות ענוותו. מכאן שענווה היא תנאי למפגש אמיתי, עם ה' ועם הזולת.

העקדה כמודל

מהו "ניסיון" אם הקב"ה יודע את העתיד, והאם אברהם אכן נצטווה לשחוט את בנו? סקירת הגישות: רמב"ן וספורנו (ניסיון לטובת המנוסה), אברבנאל (נס ודגל), ופרשני ספרד שקראו את הציווי אחרת. העקדה כמודל של עבודת ה' שלמה.

העקדה שבלב

מדוע עקדת יצחק מרכזית כל כך אם יצחק לא הוקרב בפועל? לפי מדרש תנחומא, הניסיון היה התהליך הפנימי של אברהם: השטן מעמיד מולו טיעוני היגיון, רגש, מכשול חיצוני ותקוות שווא, ואברהם עומד בכולם.

ניסיון העקדה

ניסיון העקדה: מדוע הקדוש ברוך הוא מנסה את אברהם אם התוצאה ידועה לו מראש? מדרש תנחומא משיב בשלושה משלים: משל הפשתן, משל יוצר הכלים ומשל שתי הפרות. הניסיון נועד להשביח את הצדיק, לפרסם את מעלתו, והוא מוטל על מי שיש בכוחו לעמוד בו.