ויקהל משה

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה לַעֲשֹׂת אֹתָם (שמות, ל"ח,א')

פרשת ויקהל פותחת את הפן המעשי של ציווי המשכן: משה מקהיל את כל בני ישראל ומצווה אותם להביא את תרומותיהם ולהתחיל לבנות את המשכן. חכמים התייחסו לשאלה: מדוע נאמרה הפרשה בהיקהלות של כלל בני ישראל?

יש בפרשנים שקשרו זאת עם השבת שמצווה מיד לאחר מכן, וכך למשם בעל ילקוט לקח טוב:

ויקהל משה – תנו רבנן למה נאמרה פרשה זו, לפי שהוא אמר ועשו לי מקדש (שמות כ״ה:א׳), שומעני אפילו בשבת? תלמוד לומר ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה׳.

משמע הציווי נאמר לכל העם להזהירם לא לחלל את השבת במהלך בניית המשכן.

גישה אחרת ראתה בהיקהלות ביטוי לכך שכלל העם שייך בעניין זה, וכך כותב הרמב"ן:

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל – יכלול כל עדת בני ישראל האנשים והנשים, כי כולם התנדבו במלאכת המשכן.

ראב"ע מוסיף שהיה חיוב על כל העם בבניית המשכן ולכן ראה משה להקהיל את כולם ולצוות על כך:

וטעם ויקהל – כי כל הקהל חייבין לתת כופר נפשם לעבודת המשכן.

עוד מהאתר

כי הלב הוא העיקר

וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ

ואהרון כהן גדול…

מי כתב את ספר דברים? חלק א'

תוכו כברו

נוח לך ליתן זמם על פיך ולא לפסוק

המעניין הוא ששתי גישות הנ"ל מתייחסות לצורך בהיקהלות מבחינת הציווי – מצד מה שמשה רוצה לחייב בוא את העם, ומשמע שהצורך הוא בבחינת פקודה שיורדת מההנהגה לעם וצריכה להגיע לכולם. בצורה הפוכה מתייחס לכך הרב יוסף בכור שור, שמכוון לכיוון ההפוך ומראה שיש כאן צורך מהעם להנהגה:

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל – כדי שלא יוכלו להתרעם לאמור: הקב״ה צווה לעשות לו משכן, ולא הודיענו שנביא תרומת המשכן, ולא ידענו עד שהביאו אותם שידעו הכול, ולא זכינו להתנדב כמו האחרים. לכך הקהילם והודיע לכולם כאחד.

בתפיסת הרב הקהלת העם באה למנוע מצב של חוסר שוויון, מצב שבו תיווצר התרעמות על כך שלא לכולם הייתה את הזכות לבוא ולתרום. יש מצבים בהם 'הראשון זוכה', בהם מי ששמע או שהתמזל מזלו והיה בסיטואציה מסוימת – מרוויח. התרומה למשכן היא לא עניין שבו מותר שיהיה מצב כזה משתי סיבות: הסיבה הראשונה היא שהמשכן הוא ביטוי לעבודת ה' ברמה הלאומית ולכן אסור שיהיה אחד בישראל שלא ירגיש שיש לו חלק בו, ולכן אסור שיהיה מצב שבו למישהו מהעם לא הייתה את ההזדמנות לתרום למשכן.

סיבה שנייה היא ברמה הפרטית- בניית המשכן כתרומה היה בה ליצור חיבור בין הקב"ה כל אחד ואחד מבני ישראל כפעולה רצונית ולא כפויה. על מנת ליצור את הקשר הזה היה חייב שלכל אחד בעם תהיה את היכולת לתת ולהשתתף בכך, ואם יהיה אדם בעם שלא זכה להביא לקודש בגלל שלא היה באותו המעמד – הדבר עלול ליצור לתגובה הפוכה של התנגדות ודחיית המשכן והקשר שהוא מבטא.

לא פעם יש מצבים שבהם אדם עלול להרגיש דחוי או פגוע כי לא ניתנה לו הזכות להשתתף באירוע מסוים או פעילות מסוימת, ולא פעם עצם התחושה היא לא בגלל שבאמת רצה לקחת בכך חלק, אלא דווקא בגלל שלא ניתנה לו האפשרות לומר שהוא אינו רוצה… זהו המצב שאותו בא למנוע משה בהיקהלות העם: שלא יהיה אחד בעם שכל פעם שיראה את המשכן או יכנס אליו ירגיש התוך תוכו התמרמרות על כך שאותו לא לקחו בחשבון.

מוטי מלכא

נשוי לעדי ואב לארבעה, ומתגורר כיום בבית שמש. בעבר עסק בחינוך בעיקר במסגרות לנוער בסיכון. כיום הבעלים של 'הרמן הדפסות'.