מלאכי הארץ וחוצה לארץ

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא: וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ:

הפרשה ממשיכה את הפרשה הקודמת, ומספרת על התוצאה של גניבת הברכות – יעקב נאלץ לעזוב את ביתו מתוך החשש לתגובת עשיו, והוא שם פעמיו לחרן, ביתו של לבן אחי אימו. בדרך הוא עוצר ללון במקום שלא מוזכר היכן הוא, ושם הוא חולם חלום ובו הוא רואה סולם ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו.

הפרשנים והדרשנים שמו לב לצורך לפרש את החלום ולתת לו פיתרון, והמדרש בילקוט שמעוני אומר:

דָּבָר אַחֵר מַלְאָכִים שֶׁהֵן מְלַוִּין אֶת הָאָדָם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָן מְלַוִּין אוֹתוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, עֹלִים, אֵלּוּ שֶׁלִּוּוּ אוֹתוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יֹרְדִים [אֵלּוּ] שֶׁלִּוּוּ אוֹתוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ.

בפשט הדברים המדרש מתייחס לשתי שאלות- מדוע הוקדמו המלאכים שעולים לאלו שיורדים? ומדוע בכלל היה צורך בתחלופה של המלאכים? על כך המדרש עונה: התחלופה נצרכת כי מלאכי ארץ ישראל סיימו את תפקידם עם היציאה לחוצה לארץ, ולכן גם הם אלו שעולים ראשונים- הם היו עד עתה 'בתפקיד' על האדמה, ועם היציאה לחוצה לארץ הם עולים בכדי שמלאכים אחרים יחליפו אותם.

ננסה להבין את הדברים לאורה של פרופ' נחמה ליבוביץ שמסבירה את עומקו של המדרש ואומרת:

אין דומים דרכי האדם, קשיו, צרותיו וניסיונותיו בשבתו בארצו לקשייו צרותיו ונסיונותיו בצאתו מארצו וממולדתו ובשבתו בין זרים.

אחד מתפקידיו של המלאך הוא לשמור ולכוון את האדם, בין אם כהגנה פיזית: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי: (שמות כ"ג, כ) , ובין בהתמודדות פנימית: וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ: וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יְהֹוָה עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר: וַיֹּאמַר הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת: וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהֹוָה שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ: וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב: (בראשית ט"ז) הגר לא מסוגלת להתמודד על הקושי שמטילה עליה שרה ובורחת. המלאך מצווה אותה לשוב אל שרה, אך על מנת להתמודד עם הקושי הוא מבטיח לה כי שכרה יהיה בריבוי זרעה , זהו התמריץ שניתן לה בכדי להתמודד עם השאלה הפנימית: האם להמשיך ולסבול את מה ששרה עושה לה או לברוח למדבר? 

גם אצל יעקב, מסבירה נחמה ליבוביץ, תפקיד המלאכים לעזור ולכוון אותו, אך השאלה מול מה? כאשר יעקב נמצא בבית אביו, במקום שנולד בו, בו הוא שייך למעמד בעלי הבית יש לו התמודדויות מסוג אחד, אך עם היציאה מהארץ ומבית אביו הוא הופך לנווד חסר כל, הוא עתיד להגיע לבית לבין שם למרות הקירבה המשפחתית הוא יחשב לזר, יעבידו אותו וירמו אותו. המצב החדש הזה מזמן התמודדויות חדשות, ולכן הוא מצריך מלאכים חדשים שיוכלו לשמור ולכוון אותו שם.

אם ניקח את הדברים אלינו- כל אדם עובר שינויים בחיים, שינויים שמזמנים התמודדויות חדשות. אדם נשוי ובעל משפחה לא יכול להתמודד עם קושי בעבודה כמו שהיה נוהג כאשר הוא צעיר ורווק, ולכן כל שינוי כזה מצריך מאיתנו למצוא 'מלאכים' חדשים שיוכלו לתמוך ולעזור, בין אם מדובר על משפחה, דמויות להתייעץ עימן, רבנים וכדומה, ובין אם מדובר על סיגול של דרכי חשיבה ופעולה חדשות שיתאימו לכל מצב או שלב חדש בחיים.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן.