וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כׇּל יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא וַיהֹוָה אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה: (דברים, ל"א, א)
משה הולך ומדבר אל בני ישראל ובפתיחת דבריו הוא מציין בפני בני ישראל את העובדה שהוא בן מאה ועשרים שנה היום. בעלי המדרש התייחסו לשאלה- מדוע היה לתורה חשוב לציין כי באותו היום היה משה בן 120? האם יש כאן ציון זמן סתמי או שיש מה ללמוד מהדגשה זו?
המדרש בילקוט שמעוני מתייחס לכך ועונה:
וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַיּוֹם״, הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַלֵּא שְׁנוֹתֵהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר ״אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא״.
מסביר בעל המדרש שמאה ועשרים הוא גילו של משה היום, משמע אותו יום היה יום הולדתו של משה- הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי, אולם ציון זה אינו סתמי אלא בא ללמד על יחסו של הקב"ה למשה בפרט ולצדיקים בכלל: לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַלֵּא שְׁנוֹתֵהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ.
הסבר זה מתבסס על כך שהתורה מספרת שבקב"ה קצב את שנותיו של האדם למאה ועשרים שנה בלבד- וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם. וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה, וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ. וַיֹּאמֶר ה', לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר, וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה (בראשית, ו' א-ג), ולכן אם אדם נפטר בגיל זה הוא ממלא את שנותיו- את מניין השנים שיוכל לחיות.
על פי המדרש, מילוי השנים מגיע מאת הקב"ה לצדיקים- ובפרשת וזאת הברכה מציין המדרש עוד שלוש צדיקים שזכו לכך: ״וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה״, זֶה אֶחָד מֵאַרְבָּעָה שֶׁמֵּתוּ בְּנֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְאֵלוּ הֵן, מֹשֶׁה וְהִלֵּל הַזָּקֵן, וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְרַבִּי עֲקִיבָא (ילקוט שמעוני).
אולם ישנו קושי שעולה מדברי הדרשן- האם אריכות הימים היא מדד לצדיקות? האם אדם שנפטר ל"ע בגיל צעיר- בהכרח אינו צדיק? על פניו נראה שבעל המדרש לא מתייחס לקושי זה, אולם קריאה מדוקדקת בדברים יכולה לתת מענה לשאלות אלו- גם אם לא זו הייתה כוונת הדרשן:
ניתן לומר שבעל המדרש אינו מדבר כלל על הקב"ה, אלא מכוון את דבריו אל האדם עצמו: שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – הוא מה ש- מְמַלֵּא שְׁנוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, כל ימי חייו של הצדיק, בין אם הם ארוכים או קצרים, הם מלאים בקב"ה. לא בכדי הביא הדרשן דוגמאות לדמויות שמבחינת השפעתן על עולמה של היהדות ועם ישראל היו גדולות במיוחד. בהן מתקיימות שתי הבחינות- אורך החיים ומילוי ימיהם בקודש, כאשר דווקא האחרונה היא החשובה יותר.
אמירה זו מעלה דרישה מהאדם: כל אדם צריך להיות צדיק! זוהי דרישה מהאדם ללא קשר האם הקב"ה יעניק לו שכר ואורך חיים או שלא. את חשבונותיו של הקב"ה אנו לא מסוגלים להבין, אך את הדרישה המופנית אלינו עלינו לקיים ללא תלות בחשבונות אלו. משום כך אורך החיים אינם גם המדד למידת הצדיקות ודווקא התוכן הממלא חיים אלו הוא כן.
אפשר להוסיף ולומר שיש שני מובנים למושג מילוי ימים: המובן הראשון הוא הכמותי- כמה שנים חי האדם מבחינה פיזית. משמעות שנייה היא איכותית- במה מילא האדם את שנותיו? יש אדם שחי שחיים שלמים של ריקנות ולעומתו אדם שהלך שנים מעטות על האדמה – אך עשה כל כך הרבה. המובן הראשון הוא מה שבשליטת הקב"ה- אין לנו שליטה על הטבע הפיזי ואין לנו דרך להבין את החשבון שעושה הקב"ה, לעומת זאת המובן השני הוא בשליטתו של האדם- האדם בוחר כיצד ימלא את ימיו וכיצד מבחינה איכותית יחשבו ימי חייו.
דוגמה לרעיון זה מופיעה בפסוק בתהילים האומר: מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ קֹרִאים אֶל יְהוָה וְהוּא יַעֲנֵם– הפסוק משווה בין משה, אהרון ושמואל, וחז"ל מסבירים ששמואל היה שווה לאהרון ומשה בצדיקות וזאת למרות שמשה ואהרון האריכו ימים ואילו שמואל נפטר בגיל חמישים ואחת, מה שמלמד כי צדיקות האדם נקבעת על ידי איכות מעשיו ולא באורכם.
במובן זה אפשר להבין את המשך דברי המדרש: מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ, מילוי הימים נעשה מיום אל יום- מצד הקב"ה הבוחן את מעשי האדם כל יום ויום (ר׳ יוסי אומר אדם נידון בכל יום, ראש השנה ט"ז.), ומצד האדם הצריך להתמיד יום יום לשמור על דרכו ולמלא את יומו בטוב.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן
מוטי מלכא
נשוי לעדי ואב לארבעה, ומתגורר כיום בבית שמש. בעבר עסק בחינוך בעיקר במסגרות לנוער בסיכון. כיום הבעלים של 'הרמן הדפסות'.