עגלת קניות

האם ידע יעקב על המכירה?

אחת השאלות המעניינות בסיפור יוסף הוא האם בסופו של דבר ידע יעקב אבינו על מעשי האחים? האם ידע על מכירת יוסף? ננסה לראות האם בפשט התורה יש תשובה על כך.

פרשת ויחי מסיימת את ספר בראשית ואת סיפור הרקע של עם ישראל.

ספר בראשית הוא חומש האבות – עיקר עיסוקו במשפחת אברהם יצחק ויעקב, חומש שמות לעומתו יעסוק כבר בעם ישראל או כפי שפרעה הגדיר אותו עם בני ישראל. בפרשה נפרד יעקב מבניו, תחילה מיוסף ולאחר מכן מכל האחים, ופרידה זו מעלה את השאלה האם ידע יעקב על מכירת יוסף וחלקם של בניו בה? אם נתאר את הפגישה בין האב והבן לאחר 14 שנה שלא התראו, קשה לדמיין ששאלת הגעת יוסף למצרים לא עלתה, ואם כן- מה ענה יוסף?

לשאלה האם ידע יעקב יש שתי תשובות אפשריות- כן ולא, ולשתי האפשרויות ניתן למצוא רמזים בפשט הפסוקים ובעיוננו ננסה לזהות רמזים אלו.

היאך עשו בך אחיך

תשובה ראשונה אומרת שלא ידע יעקב על המכירה. דעה זו יש לה רמז בדברי הפרידה של יעקב מבניו: 

בדברי הפרידה שלו מזכיר יעקב שלוש מבניו לגנאי- ראובן, שמעון ולוי. על ראובן אומר יעקב: רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז: פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה:

רש"י מסביר מהו אותו הפחז הקשור בראובן: אל תתרבה ליטול כל היתיריות הללו שהיו ראויות לך. ומהו הפחז אשר פחזתה? כי עלית משכבי אביך.

על שמעון ולוי  אומר יעקב: שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם: בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר: אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל:  

יעקב זוכר לבניו אלו את מעשיהם מלפני עשרים ושלושים שנה, והוא עדיין כועס עליהם. ולכן נראה שאילו היה יודע על מכירת יוסף – בוודאי שהיה מזכיר זאת בדבריו, ומכך נראה שהוא עצמו לא ידע על המכירה. גישה זאת מקבלת חיזוק נוסף מדברי המדרש בתחילת הפרשה:

…והרי כל שבחו של יוסף שהיה מפליג על כבוד אביו! ולא נכנס אצלו בכל שעה? שאילולי שבאו אחרים ואמרו לו אביו חולה לא היה יודע?! אלא להודיעך צדקו: שלא רצה להתייחד עם אביו שלא יאמר לו: היאך עשו בך אחיך ומקללם. אמר יוסף: אני יודע צדקו של אבא כל דבריו גזירות הן… ואני בא לומר שיקללם?! יקללם ונמצאתי מחריב את כל העולם, שלא נברא העולם אלא בשביל השבטים, לפיכך לא היה הולך אצל אביו בכל שעה: (פסיקתא רבתי ג', א').

המדרש מתייחס לדברי התורה: וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם: התורה מספרת שהיה צריך להודיע ליוסף על כך שיעקב חולה, אולם זה נראה לא הגיוני שהרי יוסף היה מכבד את אביו ולכן לא יתכן שלא היה אצלו וראה שהוא חולה. עונה על כך הדרשן ומסביר שיוסף ידע שיעקב ישאל אותו לגבי ההגעה שלו למצריים והוא יצטרך לענות לו, ולכן על מנת שלא לגלות ליעקב את מעשי האחים הוא העדיף שלא להגיע ליעקב ושיכן אותו בארץ גושן הרחק מארמונו.

מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ

מצד שני, אם נרצה לטעון שיעקב ידע על מעשי האחים- נוכל גם כן למצוא לכך רמזים בפשט הכתובים. הרמז הראשון מופיע בדברי הפרידה מיהודה-  גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ: מסביר רש"י את דברי יעקב:   מטרף – ממה שחשדתיך בטרף טורף יוסף חיה רעה אכלתהו, וזה יהודה שנמשל כארי. בני עלית – סילקת את עצמך, ואמרת: מה בצע וגו׳. אם כן – לגנאי יעקב לא שופט את האחים, אך לשבח הוא כן מזכיר את יהודה ומודע לתפקידו בהצלת יוסף.

רמז נוסף המופיע בדברי יעקב נוגע ליוסף עצמו: בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר: וַיְמָרְרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים: בעל ילקוט לקח טוב מסביר מיהם ששטמו את יוסף: וימררוהו ורבו – אלו אחיו. וישטמוהו בעלי חצים. אלו שמעון ולוי. דכתיב ויתנכלו אותו להמיתו… וקשה להסביר את דברי יעקב אלו ללא הידיעה על מעשי האחים.

רמז נוסף לידיעת יעקב מופיע לאחר ששבים האחים מקבורת יעקב, ומספרת התורה:

וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כׇּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ: וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו:

אם כן, על פי דברי האחים עצמם יוצא שיעקב היה מודע למעשה האחים וביקש מיוסף רחמים עליהם.

[צריך לציין שלדעת חז"ל דברי האחים היו שקר ויעקב לא ציווה זאת, לכן למדו חז"ל שמותר לשנות מפני השלום. עוד דעה המופיעה במפרשים היא שדברי יעקב היו מרוח הקודש שחזרה אליו בסוף ימיו ולכן אמר דברים אלו ללא שיוסף גילה את מעשי האחים].

ידע ולא אמר

אם כן אנו ניצבים בפני השאלה- כיצד ניתן לומר שיעקב אכן ידע על מעשי האחים אך למרות זאת הוא לא הזכיר זאת- לא בפרידה מהם ולא בכלל ? 

חז"ל מכנים את יוסף- יוסף הצדיק. המילה צדק פירושה יושר או אמת- דין צדק הוא הדין הישר, הדין האמתי. כאשר אנו אומרים למישהו אתה צודק– אנו מתכוונים לכך שמה שהוא אומר או עושה הוא נכון. כאשר מישהו מצדיק אדם אחר הכוונה היא שהוא מעיד עליו שהוא אומר או עושה משהו נכון.

ננסה להסביר את התנהלות ייקב ויוסף מתוך הבנת מושג הצדק:

כאשר יוסף מתגלה אל האחים הוא אומר: וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם: 

ובהמשך הוא מוסיף: וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכׇל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכׇל אֶרֶץ מִצְרָיִם: מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכׇל מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל תַּעֲמֹד:

ולאחר קבורת יעקב הוא שב ואומר: וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב: 

יוסף מבין שמעבר למעשה האחים היה כאן מהלך אלוקי, ולכן הוא מצדיק את התהליך כולו. היחיד ממשפחתו שיכול היה להבין את זה היה יעקב, שכבר כאשר יוסף מספר את חלומו השני אומרת התורה: ואביו שמר את הדבר.

לאחר מכן כאשר האחים אומרים ליעקב שיוסף חי הוא לא מאמין: וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכׇל אֶרֶץ מִצְרָיִם וַיָּפׇג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם: הוא לא מאמין כי הם אומרים במילים שלהם שיוסף חי, לעומת זאת הוא מאמין דווקא כאשר הם חוזרים מילה במילה על דברי יוסף: וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כׇּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם: 

מה הם דברי יוסף שגורמים ליעקב להאמין? המדרש אומר כי זה נושא העגלה ערופה שלמדו לפני המכירה, אולם אם נלך לפשט התורה נראה שנוסח דברי יוסף כלל מרכיב נוסף: מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכׇל מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל תַּעֲמֹד. יוסף מדגיש שמני אלוקים! התוכנית היא תוכנית אלוקית, ולזה יכול היה יעקב להאמין.

גם יעקב וגם יוסף הבינו שחלומו של יוסף היה קשור במשהו גדול יותר, אבל רק לאחר ההתוודעות של יוסף לאחים הבין יעקב מה הדבר. לאחר שהאחים מספרים ליעקב על יוסף הוא נוסע לבאר שבע ושם הקב"ה מסביר:

וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכׇל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם: אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ:

ירידת יוסף מצרימה היא השלב הראשון בהגשמת הבטחת הקב"ה לאברהם והפיכת המשפחה לעם ה'.  מתוך כך אנו יכולים להבין מדוע לא הזכיר זאת יעקב לרעה בפרידה מהאחים: מעשה ראובן היה יכול לפלג את המשפחה מבפנים, הוא נבע מרצון לשמור על כבודה של אמו. מעשה שמעון ולוי היה יכול לסכן את המשפחה מחוץ- והוא נבע מגאווה (הכזונה יעשה את אחותינו).

על מעשים אלו יכול יעקב לכעוס משום שהם סיכנו את המשפחה ונבעו ממניעים אנושיים. לעומת זאת מעשה האחים בדיעבד הציל את המשפחה ויתר על כן- הסתבר שהמניע הפנימי שלו המעשה היה אלוקי, ולכן על כך יעקב לא יכול לבוא בטענות או לכעוס על האחים.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן.

Picture of מוטי מלכא

מוטי מלכא

נולד בשנת 1979, נשוי ואב לארבעה. גדל, למד ומתגורר כיום בבית שמש. עסק בעבר בחינוך, בעיקר במסגרות לנוער בסיכון. כיום הבעלים של סטודיו 'הרמן הדפסות'. אוהב מקרא, המקים והעורך של אתר 'מים לים'.

מאמרים נוספים של מוטי מלכא

עוד מהאתר
דילוג לתוכן