חיפוש
עגלת קניות

עלה בידכם בשר טלה

כיצד מתמודד יוסף עם בהלת האחים כאשר הוא מתגלה אליהם? הרב בכור שור מוצא שתי דרכים שבהם מרגיע יוסף את הבהלה של האחים, אך ללא הסרת אחריות.

בפרשת ויגש מתגלה יוסף אל אחיו, ורגע ההתגלות הזה מעורר בהלה אצל אחי יוסף:  

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו: וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה:

אחי יוסף נבהלים מעצם המעמד- הם לא ציפו לפגוש את יוסף במעמד הזה, הם פתאום מבינים את מסכת הייסורים שעברו מול יוסף ומכה בהם המציאות שבה הם עומדים: אותו אח שאותו היו מוכנים להרוג כעת נמצא בעמדת כוח שבה הוא יכול להחזיר להם מנה אחת אפיים.

התגובה של האחים היא להימנע ולהתרחק מיוסף, ולעומתם יוסף מנסה לקרב אותם ולקרב אותם אליו. הרב בכור שור מסביר את הדרך בה מנסה יוסף לקרב:

וכשראה אותם נפחדים, התחיל למשכן בדברים. ואמר להם: אל תעצבו וגו׳ כי למחיה – לכם ולכל העולם, שלחני אלוהים – וגזירת המקום הייתה. ואם כיוונתם לאכול בשר חזיר, עלה בידכם בשר טלה, כי לא יאונה לצדיק כל און (משלי י״ב: כ״א). ובזאת ניכר כי הקב״ה חפץ בכם ומגלגל טובות על ידכם.

כאשר ראה יוסף את האחים פוחדים הוא התחיל למשוך אותם בדברים. הדרך לעשות זאת היא בשני כיוונים:

אל תעצבו וגו׳ כי למחיה – לכם ולכל העולם: כיוון ראשון הוא מבחינת התוצאה- סופו של המעשה הוא חיובי מבחינתם: נוצרה הצלה להם ולעולם כולו. מה שלא מפורש בדברים אלו הוא שגם נעשה טוב ליוסף, שהרי בסופו של דבר הוא הפך להיות שליט מצרים.

שלחני אלוהים – וגזירת המקום הייתה: כיוון שני מסביר הרב, הוא שהגעת יוסף למצרים היא לא בגלל מכירת האחים אלא שליחות מהקב"ה. למעשה יש כאן הסרת אחריות ממעשי האחים, ולכן לאחים אין מה לחשוש מיוסף.

אולם הרב לא מסיר את האחריות לגמרי מהאחים ומביא רמז ממקרה הנידון בגמרא (נזיר, כ"ג) בשאלה האם אדם שהתכוון לעבירה אך היא לא יצאה לפועל ללא ידיעתו- האם הוא צריך כפרה? הגמרא דנה במקרה של אישה שנדרה אך עברה על נדרה ללא שידעה שבעלה הפר את נדרה, ומוסיפה הגמרא מקרה נוסף של אדם שהתכוון לאכול איסור- חתיכה של חזיר, אך בסופו של דבר לא עשה זאת ללא ידיעתו– שעלתה לו חתיכה של טלה שאותה הוא אכל, ובשני המקרים מסיקים חכמים שיש צורך בכפרה.

גם הפסוק אותו מצטט הרב מתפרש לכיוון זה: מִרְמָה בְּלֶב חֹרְשֵׁי רָע וּלְיֹעֲצֵי שָׁלוֹם שִׂמְחָה: לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כׇּל אָוֶן וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָע: הרב מדמה את האחים לכוונים לעבירה, אך מכיוון היא לא עלתה בידם משום שיוסף הצדיק ניצל, משום שנעשה הדבר אותו הקב"ה רצה לעשות- ואם כיוונתם לאכול בשר חזיר, עלה בידכם בשר טלה, כי לא יאונה לצדיק כל און (משלי י״ב: כ״א). לכן מסיים הרב בנחמה לאחים: למרות הרצון השלילי שלכם ניכר כי הקב״ה חפץ בכם ומגלגל טובות על ידכם.

דברי הרב מעוררים מחשבה בכמה כיוונים: קודם כל מבחינת הדרך לגשת לאדם שנמצא כרגע בבהלה או לחץ. לא פעם ילדים או מבוגרים שמתגלה טעות או מעשה שלילי שעשו נכנסים למצב של לחץ- לפעמים אפילו יותר מהלחץ או הכעס של זה שפגעו בו במעשיהם. מדברי הרב אפשר ללמוד שבכדי שיהיה בכלל אפשר להגיע לכדי שיח עם האדם, צריך קודם כל להרגיע, לבדוק האם התוצאה של המעשה כל כך חמורה? האם האשמה היא כל כך גדולה?

מהצד השני מלמד הרב שכן לאדם יש אחריות על מעשיו- הרב בקלות יכול היה להביא או לכתוב נוסח אחד לגבי מעשי האחים, אך הוא בוחר דווקא במסר שאומר שלכוונת האדם יש משמעות – גם אם המעשה יצא לטובה. וגם כאן יש מסר לאדם בכלל: אסור להימנע מהכרה באחריות שיש לנו על מעשינו- גם אם לפעמים צריך לומר זאת ברמז…

תמונה של מוטי מלכא

מוטי מלכא

נשוי לעדי ואב לארבעה, ומתגורר כיום בבית שמש. בעבר עסק בחינוך בעיקר במסגרות לנוער בסיכון. כיום הבעלים של 'הרמן הדפסות'.

דילוג לתוכן