האם יוסף היה משעבד?

הרב יששכר יעקובסון, ספרו בינה במקרא, מתייחס לטענה שהועלתה כלפי התנהלותו 'הכלכלית' של יוסף במצרים כי במעשיו הוא הפך את תושבי מצרים לעבדים ומשועבדים!

הרב עונה כי מתוך התבוננות מדוקדקת בפסוקים נגלה כי למעשה טענה זו לא נכונה, ולמעשה יוסף ניסה להימנע מהפיכת אומה שלמה לעבדי המלך:

לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אַדְמָתֵנוּ קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה וְתֶן זֶרַע וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָׁם:
וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כׇּל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה כִּי מָכְרוּ מִצְרַיִם אִישׁ שָׂדֵהוּ כִּי חָזַק עֲלֵהֶם הָרָעָב וַתְּהִי הָאָרֶץ לְפַרְעֹה:
וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ:
רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה עַל כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת אַדְמָתָם:
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל הָעָם הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה הֵא לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת הָאֲדָמָה:
וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאׇכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם:
וַיֹּאמְרוּ הֶחֱיִתָנוּ נִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה:

עולה מהפסוקים כי דווקא המצרים עצמם הם שבאו לבקש להיות לעבדים: וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ, עֲבָדִים לְפַרְעֹה, אולם יוסף מקבל הצעה זאת של המצריים רק בחלקה: את האדמה הוא לוקח, אך אותם הוא לא לוקח לעבדים.

גם בהמשך הפסוקים כאשר יוסף מדבר אל העם הוא נמנע מלהזכיר את המילה עבדים: וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-הָעָם, הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת-אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה.

המצרים בתגובה לכך מודים לו ומבקשים שוב שייקח אותם לעבדים, מה שמוכיח כי בפעם הראשונה הוא לא הסכים לבקשתם: וַיֹּאמְרוּ, הֶחֱיִתָנוּ; נִמְצָא-חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי, וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה.
יוסף לא לוקח את המצרים לעבדים, אך מה הוא כן עושה?

הרמב"ן מסביר כי במקום להפכם לעבדים הוא הופך את כלל תושבי מצרים לאריסים- האדמה שייכת לפרעה והם מחויבים לעבוד את האדמה ולהעלות מס לפרעה.

הרמב"ן מוסיף ומראה כיצד יוסף ניסה כמה שפחות לפגוע בבני מצרים:

…לא לעבדים כאשר אמרתם לי, רק עם האדמה תהיו לי. והנה ראוי שייטול המלך, שהוא אדון הקרקע, ארבע הידות, ואתם החמישית, אבל אני אתחסד עמכם שתיטלו אתם חלק בעל הקרקע, ופרעה ייטול החלק הראוי לאריס, אבל תהיו קנויים לו- שלא תוכלו לעזוב את השדות.

מסביר הרמב"ן שלא רק שיוסף התעקש שלא להפוך אותם לאריסים אלא שלמרות שבתקופות אחרות נתנו האריסים כמות גדולה הרבה יותר מכך לבעל הקרקע, כאן יוסף מקל עליהם ומשאיר להם את החלק הארי של התבואה למרות שהקרקע אינה שלהם [דוגמא לכך מופיע בספר מכבים שם מדובר על כמות המס שהועלתה למלך יוון היא שליש מהתבואה ומחצית מפירות העץ: ושלישית הזרע וחצי פרי העץ ייפול לי לקחת (מכבים א', י', ל')].
העברת האוכלוסייה שביצע יוסף זכתה גם היא להתייחסות הפרשנים.

רש"י מסביר את מטרת המהלך כך: להודיעך שיבחו של יוסף, שנתכוון להסיר חרפה מעל אחיו- שלא יהיו קורין אותם גולים.

לעומתו מסביר הרשב"ם נכדו, כי העברה זו הייתה הכרחית בכדי לתת הכרה להעברת הבעלות על הקרקע לפרעה, והנצי"ב מעיר על כך שיוסף לא העביר את המצרים כיחידים אלא העביר קהילות שלמות ממקום למקום: כדי שלא יאבדו חברתם.

משמע שהעברה זו הייתה הכרחית מבחינה שלטונית אך עדיין נעשתה בצורה הומנית כלפי המצריים.