ירא לנפשו כי יתחיל הגלות ממנו

חששו של יעקב

מדוע חשש כל כך יעקב לרדת למצרים? אמנם הזכרנו את האיסור על יצחק, אך הרי זקנו אברהם דווקא ירד למצרים ללא בעיה?

רש"י (1040-1105, צרפת) מסביר בפשטות שיעקב חשש מלצאת חוצה לארץ. על פי פירוש זה, ככל הנראה יעקב היה חושש לצאת גם למדינות אחרות שהן לא בגדר ארץ ישראל:

"'אל תירא מרדה מצרימה' – לְפִי שֶׁהָיָה מֵצֵר עַל שֶׁנִּזְקָק לָצֵאת לְחוּצָה לָאָרֶץ" (רש"י, בראשית כו, ג).

רש"י אינו מסביר לנו מדוע יעקב לא רוצה לעזוב את ארץ ישראל, מה מיוחד בה שאין במקומות אחרים. הנצי"ב מוולוז'ין (1816-1893, פולין) מרחיב על כך ומסביר מדוע יעקב לא רצה לעזוב את ארץ ישראל:

"'אל תירא מרדה מצרימה' – כמו שביקש יוסף. אלא שסירב יעקב משום שהיה ירא שלא יהא נשקע זרעו בהתערבות האומה של מצרים. ורק בא״י מקום מקודש לעבודת קרבנות וגם מיוחד לחכמת התורה יותר מכל הארצות יכול להיות משומרת נקודה הישראלית לדור דור. מה שאין כן במצרים אינו מקום תורה ועבודה אפשר שיהא חס ושלום נשקע עין ישראל. ועל זה הבטיחו ה׳ אל תירא וגו׳" (העמק דבר, בראשית כו, ג).

ארץ ישראל היא המקום המקודש בעולם לעבודת ה' ולהשגות בחוכמה האלוקית, חוכמת התורה. יעקב לא רוצה לעזוב מקור עוצמה זו, הוא חושש מאוד מניתוק מארץ ישראל.

מעבר לעזיבת ארץ ישראל שחשש ממנה יעקב, המלבי"ם (רבי מאיר ליבוש בן יחיאל 1809-1879, אוקראינה) מסביר שיעקב פחד משישה דברים שונים, והקב"ה ענה על כל אחד מהפחדים בדבריו. הדוח שיח הזה, מזכיר קצת את המפגש הראשון של יעקב עם הקב"ה בחלום סולם יעקב, שם ביקש יעקב שלושה דברים ונענה על שניים מהם:

"'ויאמר אנכי הא-ל אלקי אביך' – שאלקותי דבוק בך כמו אל אביך, ואותך אצוה לרדת מצרים, ובאשר התיירא יעקב מרדת מצרים מפני ששה דברים, אמר לו הקב"ה אל תירא. א] התיירא שיתערבו בניו בין המצריים, אמר כי לגוי שיהיו גוי מצוינים כמו שכתוב 'ויהי שם לגוי' – מלמד שהיו ישראל מצוינים שם. ב] פן יתמעטו שם אמר גדול. ג] פן לא תשרה שם האלקות עליו, אמר אנכי ארד עמך מצרימה. ד] כתב רי"א שירא פן יקבר שם אמר ואנכי אעלך. ה] פן יישארו שם בניו לעולם, אמר גם עלה בעת הגאלה. ו] פן ימות יוסף בחייו. אמר 'ויוסף ישית ידו על עיניך'. ויקם יעקב. ואז קם לרדת על מנת להשתקע שם, וע"כ מעתה נשאוהו בעגלות אשר שלח פרעה".

בפני יעקב עומדים חששות כבדים מאוד במגוון רבדים: מה יהיה על זרעו, על מקום קבורתו, על שכינה במצרים ועוד. עם כמות חששות כאלו, אפשר להבין מדוע חשש יעקב מרדת מצרימה. כל אלו נענים מפי הקב"ה אשר מורה ליעקב לרדת למצרים ויעקב יכול כעת לרדת בתחושת ביטחון. לאחר הנחיה זו של הקב"ה, יעקב יורד בכבוד ובהדר למצרים: "וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-יַעֲקֹב אֲבִיהֶם… וַיָּבֹאוּ, מִצְרָיְמָה יַעֲקֹב, וְכָל-זַרְעוֹ אִתּוֹ".