בלא מעט מצבים שבהם הייתי עד להתנהלות בין עובדים למנהלים, אמרתי לעצמי: "אילו אני הייתי במקומו של אותו מנהל, לא הייתי מחזיק מעמד". אותם מנהלים מנוסים החזיקו מעמד ולא התפרצו בכעס, גם כאשר נאמרו להם ועליהם דברים קשים מאוד מפי הממונים עליהם או העובדים שתחתיהם. על אף הקושי, תמיד הם הצליחו בתבונה להתנהל ללא התלהמות יתרה – ובסוף בסוף, הכול הסתדר.
מנהיג חייב לדעת להכיל את העם, מנהל חייב לדעת להתמודד במתינות עם עובדיו בכל מצב. בדומה לכך, הורי המשפחה חייבים לדעת לחבק את ילדיהם בכל מצב ולהגיב במתינות לסיטואציות הכי מעצבנות ומאתגרות שיש. הדבר נכון גם כאשר הילדים מעצבנים, גם כאשר יש עובדים שפועלים בכוונה כדי להתריס וגם – במישור ההנהגה הלאומית – כאשר העם מתנהג באופן לא ראוי לדעתו של המנהיג.
בפרשת "וארא" אנו נפגשים באחד משיעורי המנהיגות הקדומים והיסודיים ביותר. משה ואהרון ממשיכים את תהליך הוצאת בני ישראל ממצרים, אך הפעם מעלים הילוך ומתקדמים בתהליך. התהליך הזה גורר לא מעט מכשולים ואתגרים, הן אל מול בני ישראל והן מצד פרעה מלך מצרים. אל מול הבלבול, בוחר הקב"ה אסטרטגיה אחרת:
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. בֹּא דַבֵּר, אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וִישַׁלַּח אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאַרְצוֹ. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם. וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, וַיְצַוֵּם אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם–לְהוֹצִיא אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות ו, י–יג).
תחילה מדבר הקב"ה עם משה ומבקש ממנו ללכת לפרעה ולדרוש את שחרור בני ישראל. בתגובה טוען משה שאם בני ישראל לא שמעו אליו, אז קל וחומר שפרעה לא יקשיב, במיוחד בשל העובדה שהוא ערל שפתיים. הקב"ה בוחר לקטוע את אותה שיחה, ועובר לציווי המופנה לאהרון ולמשה יחדיו.
הדברים תמוהים. מדוע מופנה הציווי גם לאהרון, ומה פירוש לשון הפסוק "וַיְצַוֵּם אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם"? לכאורה, היה צריך להיות כתוב "ויצום להוציא את בני ישראל מארץ מצרים", שהרי הציווי הופנה למשה ואהרון. איזה ציווי ניתן כאן כלפי בני ישראל ופרעה?
רבי עובדיה ספורנו (1468-1550, איטליה) מסביר שאותן מילים מיותרות לכאורה הן מעין "כתב המינוי" של משה ואהרון על בני ישראל ועל פרעה. מהיום ישראל ופרעה יבינו שמשה ואהרון הם "השרים" הממונים עליהם וייאלצו לבסוף לשמוע בקולם:
"אל בני ישראל – על בני ישראל… ואל פרעה מלך מצרים להוציא – ועל פרעה מלך מצרים מנה אותם לשרים בענין הוצאת ישראל ממצרים, באופן שישראל וגם פרעה ישמעו על כרחם למשה ולאהרן הממונים עליהם מאתו יתברך" (ספורנו, שמות ו, יג).
גם רש"י (1040-1105, צרפת) מפרש בפשטות בדומה לדברי הספורנו, שמשה ואהרון נשלחו לדבר אל בני ישראל ופרעה. לפירוש זה מקדים רש"י את דברי המדרש העונים לשתי השאלות ששאלנו לעיל:
"וידבר ה' אל משה ואל אהרן. לְפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם, צֵרֵף לוֹ הַקָּבָּ"ה אֶת אַהֲרֹן לִהְיוֹת לוֹ לְפֶה וּלְמֵלִיץ. ויצום אל בני ישראל. צִוָּם עֲלֵיהֶם לְהַנְהִיגָם בְּנַחַת וְלִסְבֹּל אוֹתָם. ואל פרעה מלך מצרים. צִוָּם עָלָיו לַחֲלֹק לוֹ כָבוֹד בְּדִבְרֵיהֶם, זֶה מִדְרָשׁוֹ. וּפְשׁוּטוֹ, צִוָּם עַל דְּבַר יִשְׂרָאֵל וְעַל שְׁלִיחוּתוֹ אֶל פַּרְעֹה" (רש"י, שמות ו, יג).
אומר הקב"ה למשה: התלוננת שאתה ערל שפתים ולא יקשיבו לך – אני מצרף אליך את אהרון אחיך. הוא יפעל בצמידות אליך, הוא ידבר את הדברים ושניכם ביחד תישאו בעול. באותה הזדמנות מלמד הקב"ה את שניהם שיעור במנהיגות באמצעות אותן מילים שנראו לנו מיותרות בתחילה. הקב"ה מצווה אותם להתנהל בהתאם לשני הכללים הבסיסיים להנהגה.
כלל ראשון: מעתה אתם המנהיגים, וחובה עליכם להנהיג את בני ישראל בנחת ולסבול אותם. אם אתם לא מסוגלים לזה, תגידו עכשיו ואמצא מנהיג אחר. מדובר בתנאי בסיסי לכל הנהגה. לא משנה מה בני ישראל יעשו לכם, אומר הקב"ה, אתם תתנהגו אליהם בנחת ותהיו מוכנים לסבול כל מה שצריך. המנהיג חייב להבין שהוא פועל בשביל העם, בעבור האומה, ולא להפך, שכוחו נובע מהעם ושהאומה היא העיקר ולא להפך. מנהיגים חייבים להתנהג בנחת ולסבול למען העם – ולא להפך.
כלל שני: לא משנה מול איזה מנהיג אתם עומדים, מה הוא עשה לכם ולעמכם וכמה אתם לא אוהבים אותו, תחלקו לו כבוד. גם אם אתם עומדים להמטיר עליו ועל עמו מכות – היזהרו בכבודו ואל תשפילו אותו. השיח של משה ואהרון לאורך הפרשות הבאות אל מול פרעה הוא שיח מכבד וראוי, גם אם היו בו מילים קשות מאוד. מדובר בעיקרון מנהיגותי שחשוב לא פחות בשדה הדיפלומטי.
המדרש לוקח את שני הכללים האלו ומפרט אותם, בכדי שנבין היטב עם מה מנהיגם של ישראל (ובעצם, כל מנהיג) צריך לקבל על עצמו להתמודד לפני שהוא נכנס לעולם ההנהגה:
"וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו'. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּנַי סַרְבָנִים הֵן, רַגְזָנִין הֵן, טַרְחָנִין הֵן, עַל מְנָת כֵּן תִּהְיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיכֶם שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּלִין אֶתְכֶם, שֶׁיִּהְיוּ מְסַקְּלִים אֶתְכֶם בַּאֲבָנִים. וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֱיוּ נוֹהֲגִין בּוֹ כָּבוֹד וְחִלְקוּ כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בּוֹ אֶת הַדִּין. וְכֵן עָשָׂה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי, לֹא אָמַר עָלָיו אֶלָּא עַל עֲבָדָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר אַתֶּם וּמַלְכְּכֶם הוּא בְּעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה', וּלְכָךְ לֹא פִרְסֵם אוֹתוֹ כְּדֵי לַחְלוֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת" (שמות רבה ז, ג).
הנהגה היא עול, עול כבד. המנהיגים חייבים לסבול את מצבי הרוח שלנו, לכסות על פשעינו ועל חטאינו, להילחם בעבורנו ובשבילנו. להוביל אותנו כמו אבא שמוביל את ילדיו במסלולים הכי קשים ומוכן לחטוף את כל המכות האפשריות מהדרך. מי שלא מסוגל לכך, שלא ייכנס לעולם הזה. מי שבוחר במנהיגות חייב להבין שזה הבסיס שלה. מי שבוחר להוביל אנשים בצבא, בעבודה, במשפחה ובטח בעולם המנהיגות המוכר לכולנו, מי שרוצה שאנשים ילכו אחריו, חייב להיות מוכן לשלם כל מחיר למען העם. הכבוד שמתלווה לתפקיד או להנהגה, הוא תוצר לוואי, הבסיס הוא קבלת עול כבד מאוד.
בעל ה"משך חכמה", רבי מאיר שמחה הכהן[1] (1843-1926, ליטא) מציג בפנינו את המציאות ההפוכה, את השבר הגדול שאפשר להגיע אליו כאשר יש מנהיגים בעם שלא פועלים על פי תפיסה זו. לדבריו, משה ואהרון מצווים לשחרר את בני ישראל לא רק משעבודו של פרעה, אלא גם משעבודם של מנהיגי ישראל ששִעבדו את אחיהם:
"ויצום אל בני ישראל ואל פרעה כו' להוציא את בני ישראל כו'. יתכן כי גם אז במצרים היו גדולי האומה אשר היו שרים נכבדים ואפרתים, והם היו משעבדים את בני ישראל לעבדים שמכרו המצרים להם, ואולי היו המה השלושה שבטים ראובן שמעון ולוי שהנהיגו שררה במצרים…. ומהם היו בני חורין הרבה ושרים אשר היו משעבדים את ישראל הנמכרים להם מהממשלה של פרעה. לכן ציווה ה' יתברך שבני ישראל גם פרעה יוציאו את בני ישראל מהשעבוד" (משך חוכמה, שמות ו, יג).
לא ייאמן. אנחנו מבינים?! בני ישראל משעבדים את אחיהם מתוך שררה ונכבדות. לפני שידרוש משה מפרעה לשחרר את בני ישראל, הוא יצטרך להתמודד מול הנכבדים בבני ישראל ששעבדו את אחיהם. מציאות שבה כמה שבטים לא רק חומקים מהנשיאה בעול עם אחיהם, אלא גם משעבדים אותם – את זה חייבים לסיים לפני שדורשים ממנהיג חיצוני לשחרר את העול מעלינו. להסתכל על הנטל ועל העול של העם ולא לסייע – זאת לא מנהיגות, אלא שררה ורוע לב, גם אם התנהגות זו נובעת מייחוס משפחתי. מדובר בחוסר מוסריות וברשעות גדולה שיש לתקן עוד בתחילת התהליך.
בעבור מי שסובר שדברים אלו נשארים בגדר מדרש והמלצות, מגיע עמוד ההוראה המרכזי בעם ישראל, הרמב"ם (1138-1204, ספרד, מרוקו ומצרים), וקובע מסמרות בהלכה:
"אסור לדיין לנהוג בשררה על הציבור ובגסות רוח, אלא בענווה ויראה. וכל פרנס המטיל אימה יתרה על הציבור, שלא לשם שמיים נענש… וסובל טורח הציבור ומשאן כמשה רבנו, שנאמר בו 'כאשר יישא האומן את היונק'… וצא ולמד ממשה רבנו, רבן של כל הנביאים כיון ששלחו הקדוש ברוך הוא להם במצריים, נאמר 'ויצוום אל בני ישראל'" (רמב"ם, הלכות סנהדרין כה, א–ב).
שנזכה למנהיגות ראויה המכילה את האומה הישראלית השלמה.
——————————————
[1] רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק – נולד בשנת 1843 בליטא ונפטר בשנת 1926. מגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה. ספריו החשובים הם: "אור שמח" על הרמב"ם וחידושיו לתורה שפורסמו אחרי מותו בספר "משך חכמה".
אבי כהן סקלי, נולד בשנת 1979, נשוי לרינת ולהם שישה ילדים. גדל, למד ומתגורר כיום בבית שמש. נכנס לשירות הציבורי בשנת 2005 ובמסגרתו מילא שני תפקידי מנכ"ל משרד ממשלתי – מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת ומנכ"ל משרד שוויון חברתי.
בין היתר שימש גם כראש מנהל אזורי תעשיה, כראש אגף בכיר לפיתוח כלכלי בחברה הבדואית בדרום, יועץ כלכלי בלשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר.
בתפקידיו השונים היה אמון על קידום ופיתוח של סוגיות ציבוריות משמעותיות : טיפול באזרחים ותיקים עצמאיים בגלי הקורונה הראשונים, פיתוחה הכלכלי של מזרח ירושלים, פיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית, העצמה דיגיטלית וטכנולוגית לרשויות מקומיות, הקמה של רשות הצעירים בישראל והקמתם של עשרות מרכזי צעירים ועוד סוגיות רבות.
במקביל לתפקידיו, הינו סגן אלוף במילואים, משרת באוגדת איו"ש ובוגר תוכניות מנהיגות שונות כמו: תוכנית "מעוז" ותוכנית "עתידים".
120.00₪
70.00₪
125.00₪
75.00₪
120.00₪
125.00₪
המחיר המקורי היה: 120.00₪.105.00₪המחיר הנוכחי הוא: 105.00₪.
59.00₪
המחיר המקורי היה: 160.00₪.130.00₪המחיר הנוכחי הוא: 130.00₪.
120.00₪
95.00₪
35.00₪
25.00₪
25.00₪
30.00₪
130.00₪
50.00₪
35.00₪
