פרשת וארא עוסקת בעיקר במכות שהביא ה' על המצרים. בפרק י"ב פסוק י"ב, אומר הקב"ה: ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים– אולם אותם השפטים לא מוסבר מהם? ובאיזה חלק של מכות מצרים המכה באה דווקא על אלוהי מצרים? 

פרופ' א.ש. יהודה (מובא בתוך: בינה במקרא לרב י. יעקובסון), מסביר את מכות מצרים מתוך מטרה להראות שגם אם לא ברור מהקריאה הראשונית היכן נעשים שפטים אלו- הם קיימים במקרא. נראה זאת דרך הסתכלות במכות הראשונות: המכה הראשונה- הדם, מכוונת נגד אלוה היאור. היאור המשקה ומפרה את מצרים, ודווקא לידו מתרחש המפגש בין משה ופרעה:

פרעה יוצא בבוקר לעבוד את היאור ומשה בא ומבקש ללכת לעבוד את ה' דווקא במדבר (מדרש אגדה: לך אל פרעה בבקר – ולמה יוצא הוא למים, לפי שהיה עובד למים, ולכך לקה המים תחלה, ולמה נהפכו לדם, לפי שהיו מונעים בנות ישראל מלטבול, שלא יטהרו מנידותם). אמירתו של משה באה ומבדילה בין האליל המצרי המוגבל במקום, ובין הקב"ה שאינו מוגבל.

כמו כן האליל המצרי מזין את המצרים במקומו (במקום בו הוא נמצא- האליל), ולעומתו הקב"ה גם במדבר השומם יכול לשמור ולהגן על עמו. עצם המכה- דם במקום מים שללה למעשה את מעמד היאור: אם הוא אינו יכול להשקות את מצרים, מה הטעם בו?! מכת הדם אם כן לא פגעה רק במצרים, אלא גם במעמדו של אלילה- היאור.

כך גם במכה השנייה- צפרדע, גם היא מכוונת כנגד אלילה מצרית. ע"פ פרופ' יהודה, במיתולוגיה המצרית קיימת אלילה השומרת על המיילדות וכמו כן הצפרדע שימשה סמל לברכה ופריון. העונש לפרעה בא בצורה זו גם משום שרצה להשמיד את בני ישראל דרך מניעת הפריון, והן כדי להראות את עליונותו- הוא מעניש אותם תוך שימוש באליל שלהם ככלי העונש. 

גם בשאר המכות ישנו סוג של דו שיח בין הקב"ה ופרעה ביחס לאמיתות האלוהות וביחס לאלו המציגים עצמם כמביאי דבר האל. מכת הדם והצפרדע הראו את אפסותם של אלילי מצרים, ועל משקל זה חרטומי מצרים הוכיחו את חוסר יעילותם מול משה. המאבק בין פרעה לקב"ה מתבטא דרך פעולת השליחים- משה והחרטומים, ובעוד שמשה מביא ומסיר את המכות מעל פרעה, החרטומים לא מצליחים להגן על עצמם מפני המכות וכול שכן על מצרים כולה- עד שהם אומרים: אצבע אלוהים היא.

אך ישנו קושי בפסוק מלכתחילה: קשה להבין איך עושים שפטים במה שלא קיים? שהרי האלילים הם שקריים ואין בהם אמת, אז איך אומר הקב"ה כי יעשה בהם שפטים? כשם שדיינים בתורה נקראים אלוהים, אנו יכולים להתייחס ל-אלוהי מצרים הכתובים בפסוק גם כשופטי ומנהיגי מצרים: פרעה וכוהניו. המכות בכללם הביאו למצב שבו מעמדו של פרעה, כוהניו וחרטומיו התערער עד כי העם ועבדיו צועקים לו: שלח את האנשים ויעבדו את ה' אלוהיהם, הטרם תדע כי אבדה מצרים?! (י,ז). השפטים שנעשים הם בפרעה וכלל ממסד שלטונו, והם באים לנפץ למצרים את השקר שבאלוהותו ומעמדם של חרטומיו.

אפשר לראות במכות גם צעד חינוכי: בני ישראל שגודלו כעבדים ורואים למול עיניהם את פרעה השליט הכול יכול, חייבים לנפץ גם לעצמם דמות זאת ודמות הנהגה כזאת. משום כך יש צורך לטובת העם במכות מצרים- על מנת להבין שאפשר לצאת מתוך השעבוד, שאפשר לקום ולצעוק 'חופש' ולפעול לשם כך, הם היו חייבים לראות את המשעבד הראשון נופל מולם. ללא זאת בתודעה שלהם או שלנו המושג 'שחרור' לא היה יכול להיתפס. 

ברוך ה' לעולם אמן ואמן.