תפקידי העמודים

בני ישראל יוצאים ממצרים ביד רמה וברכוש גדול. הם, באמצעות האותות והמופתים של הקב"ה במצרים ומחוצה לה, מצליחים להכניע את המעצמה הגדולה בעולם ולצאת לחופשי כנגד כל הסיכויים. אנשים שעד לפני דקה היו עבדים נרצעים הופכים פתאום לעם חופשי המכניע את האימפריה הגדולה בעולם. כיוון שכך, הם מסונוורים מההצלחה המסחררת ובטוחים שהקב"ה יושיעם בכל מצב. הקב"ה יודע שבמצב הזה, שבו בני ישראל מסונוורים ולא באמת מבינים מה קורה איתם וסביבם, הם חייבים הכוונה והנחייה צמודה, אחרת הם ילכו לאיבוד. לכן מהרגע הראשון הוא מלווה אותם באמצעות עמוד הענן ועמוד האש:

"וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹקים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא… וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ, לְהָאִיר לָהֶם–לָלֶכֶת, יוֹמָם וָלָיְלָה. לֹא-יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן, יוֹמָם, וְעַמּוּד הָאֵשׁ, לָיְלָה–לִפְנֵי, הָעָם" (שמות יג, יז–כב).

רש"י (1040-1105, צרפת) מבאר את תפקידם של עמוד הענן ועמוד האש:

לנחתם הדרך – …לראותכם בדרך אשר תלכו בה, שהוא כמו להראותכם, אף כאן להנחותם על ידי שליח. ומי הוא השליח? עמוד הענן, והקב"ה בכבודו מוליכו לפניהם. ומכל מקום את עמוד הענן הכין להנחותם על ידו, שהרי על ידי עמוד הענן הם הולכים, ועמוד הענן אינו לאורה אלא להורותם הדרך" (רש"י, שמות יג, כא).

בפן הפשוט, תפקידו של עמוד הענן הוא להנחות את בני ישראל בדרך שיש ללכת בה, להורות להם את הדרך. המדרש במכילתא מפרט קצת יותר על תפקידו של עמוד הענן וממה היה מורכב:

"וה' הולך לפניהם יומם – שבעה עננים: ארבע מארבע רוחותיהם, אחד למעלה, ואחד למטה, אחד שהיה מהלך לפניהם, כל הנמוך מגביהו וכל הגבוה משפילו מנמיכו… והיה מכה נחשים ועקרבים לפניהם מכבד ומרבץ לפניהם" (מכילתא, שמות יג, כא).

על פי מדרש זה, תפקיד נוסף של עמוד הענן הוא להגן על בני ישראל מפני נזקי הדרך, חיות רעות, להגביה את הנמוכים ולהנמיך את הגבוהים, לא רק לסייע להם בניווט, אלא פשוט להיות המכבש לפני המחנה.

עמוד נוסף ליווה את בני ישראל במדבר, עמוד האש. עמוד האש נכנס לפעולה בלילה, כאשר היה צורך להאיר את הדרך החשוכה. רש"י מלמד אותנו שלא היה רגע אחד שבני ישראל נותרו ללא אחד העמודים, ללא מורה דרך ומכוון:

"לא ימיש – הקב"ה את עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה. מגיד שעמוד הענן משלים לעמוד האש ועמוד האש משלים לעמוד הענן, שעד שלא ישקע זה, עולה זה" (רש"י, שמות יג, כב).

בפרשתנו מופיע מאורע נדיר שבו שימשו שני העמודים זה לצד זה: אחד האיר לישראל את הדרך, בעוד שהשני החשיך למצרים את אורם של בני ישראל והגן עליהם מפני מצרים, כפי שממשיך רש"י ללמד אותנו:

"וילך מאחריהם (עמוד הענן) – להבדיל בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל, ולקבל חצים ובליסטראות של מצרים… ויסע עמוד הענן – כשחשיכה והשלים עמוד הענן את המחנה לעמוד האש, לא נסתלק הענן כמו שהיה רגיל להסתלק ערבית לגמרי, אלא נסע והלך לו מאחריהם להחשיך למצרים" (רש"י  , שמות יד, יט).