ואין אורו חסר כלום

אם נשאל את מנהיגי הציבור לדורותיהם: "מה התחושה הכי חזקה שמלווה אתכם בזמן שליחותכם?", אני מנחש שאחת מהתשובות הבולטות תהיה: תחושת הבדידות. ההרגשה החזקה מאוד שאתה לבד במערכה. קבלת החלטות לבד, עמידה בלחצים באופן בלעדי, נשיאת אחריות בלעדית כמעט ללא תמיכה וסיוע מקולגות. תחושה חזקה של לבד.

אמנם לא זכיתי לשרת את עם ישראל, אבל במעט שיצא לי לראות ממש מרחוק, התחושה הזאת מדויקת ונוראה בעוצמתה. האם כך חייב להיות? האם מעלתו של מנהיג נפגעת כאשר לצידו מסייעים ותומכים?

את משא כל העם

בפרשת "בהעלותך" משה רבנו מלמד אותנו פרק בהנהגה. תוך כדי משבר המתאוננים של עם ישראל, שבו הם דורשים בשר כפי שניתן להם במצרים, משה מודיע לקב"ה שאין לו יכולת לשאת את משא העם הזה יותר לבדו:

וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ, הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה; וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ, גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ, מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר…. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-ה', לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ, וְלָמָּה לֹא-מָצָתִי חֵן, בְּעֵינֶיךָ:  לָשׂוּם, אֶת-מַשָּׂא כָּל-הָעָם הַזֶּה עָלָי. הֶאָנֹכִי הָרִיתִי, אֵת כָּל-הָעָם הַזֶּה–אִם-אָנֹכִי, יְלִדְתִּיהוּ. כִּי-תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת-הַיֹּנֵק…. לֹא-אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי, לָשֵׂאת אֶת-כָּל-הָעָם הַזֶּה:  כִּי כָבֵד, מִמֶּנִּי. וְאִם-כָּכָה אַתְּ-עֹשֶׂה לִּי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג–אִם-מָצָאתִי חֵן, בְּעֵינֶיךָ; וְאַל-אֶרְאֶה, בְּרָעָתִי. (במדבר יא, ד-יד)

לא בושה להגיד "קשה לי, מורכב לי, אני צריך סיוע ואני לא יכול לבד". משה רבנו צועק זאת לקב"ה. בתגובה עונה הקב"ה למשבר ההנהגה של משה, ומוצא לו פתרון בטרם יספק מענה למשבר הבשר של העם:

וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, אֶסְפָה-לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, כִּי-הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו; וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ. וְיָרַדְתִּי, וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם, וְאָצַלְתִּי מִן-הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ, וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם; וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם, וְלֹא-תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּך. (במדבר יא, טז-יז).

כן, אפילו משה רבנו צריך מנהיגים לידו, כאלו שייכנסו מתחת לאלונקה וירימו את המשא הכבד הזה שנקרא "עם ישראל". לשאת משא של עם זה לא פשוט בכלל. זה נכון לתקופת המדבר, וזה נכון לתקופתנו. סוגי המשימות השתנו אבל הן נותרו קשות ומורכבות. וכאז כן היום, אי אפשר לבצע אותן ללא מסייעים שיש להם גם מהאור ומהכוחות הנכונים. אי אפשר בלי אנשים שמאמינים במשימה ובחשיבותה בדיוק כמוך.

אכילה ושכחה

לברך באהבה

פניה המשתנות של השבת

מבחן החירות הראשון

ולא תשא אתה לבדך

רש"י מסביר לנו אלו סוגי אנשים ביקש הקב"ה ממשה לאסוף:

"אשר ידעת כי הם וגו" – אותם שאתה מכיר שנתמנו עליהם שוטרים במצרים בעבודת פרך והיו מרחמים עליהם ומוכים על ידם….עתה יתמנו בגדולתן כדרך שנצטערו בצרתן. "ונשאו אתך"- התנה עימהם על מנת שיקבלו עליהם טורח בני, שהם טרחנים וסרבנים. "ולא תשא אתה לבדך" – הרי תשובה למה שאמרת לא אוכל אנכי לבדי".

המנהיגים שלצידך, אומר הקב"ה למשה, חייבים להיות כאלו שמבינים את עם ישראל, שחיים את העם, אנשים עם רחמים שכואבים את כאבם. אנשים שבדיוק כמו משה רבנו מגדירים את משימתם כ"שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת-הַיֹּנֵק". אנשים שבאים מתוך מטרה אחת בלבד: "לקבל עליהם טורח בני". אנשים שמתוך ידיעה ברורה שהם הולכים לשאת עליהם טרחנים וסרבנים, בכל זאת לוקחים על עצמם את המשימה בחרדת קודש.

הקב"ה מודיע למשה שאותם אנשים לא רק יהיו מנהיגים לידו, אלא גם יקבלו כוחות נבואה שיואצלו מכוחו שלו: "וְאָצַלְתִּי מִן-הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ, וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם". משה רבנו לא חושש מזה, הוא לא מפחד להאציל מכוחו. הוא אינו חושש שפתאום יהיו לידו עוד שבעים מנהיגים עם רוח ה'. אדרבה, הוא נותן להם מאורו, בדיוק כפי שנר אחד מדליק את חברו. כך כותב רש"י שם:

"ושמתי עליהם" – למה משה דומה באותה שעה?  לנר שמונח על גבי מנורה והכל מדליקין הימנו, ואין אורו חסר כלום.

אורו של משה לא חסר כלום, והוא מצליח להדליק שבעים נרות נוספים שמסייעים לו בהנהגתו. פלא גדול.

לא שררה – עבדות

לאחר שהקב"ה האציל מרוחו של משה על שבעים הזקנים, שניים מהם – אלדד ומידד – המשיכו להתנבא במחנה ישראל, גם לאחר שיתר הזקנים פסקו מלהתנבא. ליהושע היה קשה לקבל את המצב, והוא פנה למשה והציע לכלוא אותם. איזה מין עצה נותן יהושע למשה רבנו?  האם כליאת אלדד ומידד תעלים את נבואתם?, הרי בית כלא יכול לכלוא את החומר, אך לא את הרוח הפועמת במלא עצמתה? ודאי שזאת לא הייתה כוונת יהושע, ולכן. הגמרא במסכת סנהדרין מפרשת את המושג "כלאם" באופן אחר:

מאי "כלאם"? אמר ליה: הטל עליהן צרכי ציבור, והן כלין מאליהן". (סנהדרין יז, א)

מכאן ניתן ללמוד את תפיסתו של יהושע את תפקיד ההנהגה והתעסקות בצרכי ציבור. זה תפקיד קשה, שוחק ומורכב כל כך, שהוא מסוגל לכלות את כוחות הגוף והנפש. זו משימה קשה בכל הרמות, החל מרמת המשפחה הקרובה כלה בהנהגת עם.

תגובתו של משה ליהושע הייתה חד משמעית: אני לא מפחד מזה. אני ביקשתי את זה, והלוואי וכל עם ישראל היו במקום הזה:

וכן את מוצא כשנתנבאו אלדד ומידד, מה יהושע אומר: "ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו, אדני משה כלאם". אמר: המקנא אתה לי?. אמר לו: ומי נותן למחר כל עם ה' נביאים, ואפילו העבדים והשפחות השומרין את המצות, ואתה מבקש שלא יהיה נביא אלא אני?! אני הוא שבקשתי שיהיו השבעים זקנים האלו נביאים, שנאמר: לא אוכל לבדי. (משנת רבי אליעזר, י)

בדומה לכך, במסכת הוריות מובא מעשה שבו ביקש רבן גמליאל למנות את רבי אלעזר בן חסמא ואת רבי יוחנן בן גודגדא לתפקיד ציבורי, והם לא נענו לבקשתו:

כי הא דר' גמליאל ורבי יהושע הוו אזלי בספינתא … אמר ליה: כל כך בידך ואתה עולה בספינה?  א"ל: עד שאתה תמה עלי, תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה, רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, שיודעין לשער כמה טיפות יש בים, ואין להם פת לאכול ולא בגד ללבוש! נתן דעתו להושיבם בראש. כשעלה, שלח להם ולא באו, חזר ושלח ובאו. אמר להם: כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם. (הוריות י, ב)

תפקיד ציבורי אינו עניין של שררה וכבוד, אלא קודם כל עבדות אין סופית. להיות מנהיג פירושו להסכים לכלות את הגוף ואת הנפש למען עם ישראל.

מנהיגות שהיא משא

לסיכום, הנהגה היא דבר קשה ומורכב מאוד. הנהגה היא עבדות למען העם. הנהגה פירושה להבין שעם ישראל הוא טרחן וסרבן, ועם זאת לרוץ למשימה הזאת בכל הכוח. הנהגה היא משימה שבכוחה לכלות את כוחו ואת רוחו של המנהיג.

מנהיג אמיתי לא פוחד שלידו יהיו מנהיגים נוספים. נכון, אף אחד לא זוכר ואפילו לא יודע מי היו שבעים זקני ישראל שקיבלו כוחות נבואה וסייעו בהנהגת העם, אבל אין ספק שאותם זקנים סייעו רבות בהנהגה ולקחו חלק לא מבוטל מהמשא. בשביל זה צריך קצת אמון, הרבה אמונה (בעיקר בעצמך) והבנה כנה שכל התכלית היא עם ישראל. מנהיג אמיתי לא צריך לדאוג מכך שמנהיגים נוספים יפעלו לצידו, ובתנאי שמדובר באנשים עם הכוחות הנכונים; מנהיגים אחרים, שמטרתם היא הם עצמם, רק יכבידו על המשא ויהפכו למשא בעצמם. 

שנזכה לקבל מעט מהאור, מהרוח ומהכוח.