כדרך החטא כך העונש

בתיאור מכת הארבה מתאר משה את תחילת המכה דווקא בארמון פרעה, למרות שהארבה הגיע מחוץ למצרים. מדוע? נעיין בדברי הכלי יקר.

תוכן עניינים

כדרך החטא כך העונש

בתיאור עליית הארבה על מצרים מתאר משה על תחילת המכה דווקא בארמון פרעה- למרות שהארבה הגיע מחוץ למצרים, מדוע?

להדפסה

במכת הארבה מגיע משה לפני פרעה ומזהיר אותו על העתיד להתרחש:

כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבֻלֶךָ: וְכִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְלֹא יוּכַל לִרְאֹת אֶת הָאָרֶץ וְאָכַל אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן הַבָּרָד וְאָכַל אֶת כׇּל הָעֵץ הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה: וּמָלְאוּ בָתֶּיךָ וּבָתֵּי כׇל עֲבָדֶיךָ וּבָתֵּי כׇל מִצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֲבֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבֹתֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה:

משה מתאר בפני פרעה את השלבים בהם יתפרש הארבה במצרים, אולם על כך שואל הרב בעל הכלי יקר: בלי ספק שבית המלך יותר פנימי מן בתי כל עבדיו ובתי כל עבדיו יותר פנימיים מן בתי כל מצרים, ואיך יכנס הארבה תחילה לפני ולפנים ואחר כך בראש כל חוצות? אם הארבה מגיע מחוץ למצרים הרי שקודם כל הוא יפגע בבתי העם, אח"כ יגיע לבתי עבדי המלך ורק אז אל הארמון עצמו- שהרי בית המלך הוא הפנימי ביותר, אם כן מדוע לפי ההדרגה בפסוק נראה שדווקא בית המלך הוא שיפגע קודם כל?

 

הוא התחיל בקלקול

מסביר הרב שישנה כאן הקבלה בין עניין החטא לעניין העונש: כי הוא התחיל בקלקלה תחילה ואח״כ עבדיו, כי בלי ספק שתלה החטא יותר בו מבעבדיו ויותר בעבדיו מכל עמו – הגורם למכות היה פרעה, וסביבו עבדיו ויועציו שהיו יחד עימו, ולכן הקב"ה הביא עליהם קודם כל את המכה ומבית פרעה התגלגלה המכה הלאה לכלל מצרים. גם במכת הצפרדעים אומרת התורה שתחילת המכה היא בבית פרעה דווקא: וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ ורש"י מסביר על פי אותו הרעיון: בביתך, ואחר כך בבית עבדיך – הוא התחיל בעצה תחילה… ממנו התחילה המכה.

את הקושי של בעל הכלי יקר ניתן להסביר גם בדרך נוספת הקרובה יותר אל פשט הפסוקים: התורה מתייחסת למידת ההשפעה של האיום על פרעה- כאשר משה מאיים במכת הארבה הוא מתחיל בביתו ואחר כך בתי הקרובים אליו ורק בסוף בתי העם, משום שלפרעה יפריע הרבה יותר הארבה בביתו מאשר בבתי העם ולכן יש סיכוי גדול יותר שיקשיב לאיום זה,  והמשך הפסוקים מתיישב בצורה נכונה יותר עם הסבר זה:

כאשר התורה מתארת את עליית הארבה, אכן רואים שהארבה הגיע מחוץ למצרים:  וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיהֹוָה נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ כׇּל הַיּוֹם הַהוּא וְכׇל הַלָּיְלָה הַבֹּקֶר הָיָה וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה: וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כׇּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן:

ואילו בבקשתו של פרעה להפסיק את המכה הוא מתייחס דווקא להשפעה שלה עליו: וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם וְהַעְתִּירוּ לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה: משמע כאשר המכה הגיע לפרעה, אז הוא מבקש ממשה להעתיר לקב"ה.  

נראה שלבעל הכלי יקר היה מסר נוסף בפירושו: כדרך החטא כך העונש לא נוגע לפרעה לבדו, אלא לאדם באשר הוא. אדם לא יכול לטעון לאי אחריות על מעשים שנעשו בשמו משום שגם אם לא הוא פיזית עשה את המעשה, עדיין יש לו אחריות על מה שהוא גורם לאחרים לעשות[א]. במיוחד נכון הדבר בעידן בו כל אדם יכול בכמה הקשות על מקלדת לפזר שנאה או הסתה שאין לו דרך לדעת עד היכן היא מגיעה ושבקלות הוא יכול להתנער מהאחריות על תוצאות מעשיו משום שהוא 'רק כתב כמה מילים'.. על כך בא הרב ומדגיש: היכן שמתחילה הקללה שם מתחילה האחריות ושם גם יתחיל העונש.

——————————————–

[א] אם נשים לב לדברי הרב נראה שהחטא המדובר אינו הקשיית הלב אלא עצם השעבוד של בני ישראל: כי הוא התחיל בקלקלה תחילה ואח״כ עבדיו.. ועל כך יכול היה פרעה לטעון: אני רק העליתי למודעות את הסכנה, אך המצרים הם אלו שבפועל שיעבדו, וכך גם מספרת התורה: וַיָּקׇם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף: וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ: הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ: פרעה מעלה את הסכנה מפני בני ישראל בפני המצרים ואת הצורך להתמודד איתה, אך מי שמבצע את המשימה, ואולי אף מחליט כיצד, זה העם: וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס: וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ: וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכׇל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כׇּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ: בכל תיאור העינוי מי שמיישם בפועל הם המצרים.

תמונה של מוטי מלכא

מוטי מלכא

נשוי לעדי ואב לארבעה, ומתגורר כיום בבית שמש. בעבר עסק בחינוך בעיקר במסגרות לנוער בסיכון. כיום הבעלים של 'הרמן הדפסות'.

מאמרים נוספים של מוטי מלכא

עוד מהאתר

מאמרים נוספים מהאתר

עד מתי מאנת לענת מפני

פרעה, עדיין ממאן להבין את מקומו, והוא אב טיפוס לכל אותם שמלאים בעצמם עד שגם הקב"ה לא שווה להם, ועליו נשאל: עד מתי מאנת לענות מפני?

פרמידות

ומושב בני ישראל

כמה זמן נמשכה ישיבת בני ישראל במצרים? אם זמן זה החל ברדת יעקב מצרימה, הדברים לא מסתדרים עם נבואת ברית בין הבתרים. נעיין בדעת הבכור שור בנושא.

ולמען תספר באזני בנך

מדוע דווקא לגבי מכת הארבה מדגישה התורה: ולמען תספר באוזני בנך? מדוע דווקא על מכה זו, שאינה נראית כנס גדול לעומת מכות אחרות, נאמר זאת?

יוצרים זיכרון

מצוות הפסח מייצרות לנו זיכרון לאומי. כל הנחת תפילין וליל סדר נותנים חיים בהווה לסיפור שהעניק לנו כיוון ושליחות שאותם מחובתנו להמשיך.

אכילת מצה בפסח- מדוע?

מהי הסיבה לאכילת המצה בפסח? מההגדה אנו יודעים שבגלל שלא הספיק הבצק לתפוח, אך עיון בפרק י"ב בפרשה מעורר קושי ביחס לתשובה זו.

חושך

לא ראו איש את אחיו

החושך הגדול ביותר הוא כשאדם אינו מסוגל להסתכל על חברו. כאשר אדם לא רואה בצרת חברו, וגם לא רק בצרתו, זה החושך הגדול ביותר שהמציאות יכולה לספק.