בפרשת בא מצווה הקב"ה את משה להביא את מכת הארבה על מצרים. בציווי ישנה הדגשה מיוחדת שלא מופיעה בשאר מכות מצרים:

(א) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ. (ב) וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאׇזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהֹוָה.

התורה מדגישה כי מכה זו תביא את בני ישראל לספר על מה שעשה הקב"ה במצרים. אבל למה דווקא מכה זו? הרי הארבה הוא לא עניין כל כך נדיר (גם אם כיום הוא נפוץ פחות בעולם העתיק בזכות אפשרויות ריסוס והדברה), ולעומת זאת היו מכות שבהן הנס היה גדול יותר? מסביר הרב יוסף בכור שור שדווקא בגלל שהארבה נפוץ ונראה כמשהו טבעי- דווקא עליו יספרו מדור לדור:

 ולמען תספר – בארבה שייך סיפור דברים יותר משאר מכות, שארבה רגיל לבא לעולם, וכשרואין את הארבה מזכירין ארבה משונה שהיה, ואומרים: אין זה ארבה, אבל אני שמעתי על ארבה אחד שהיה בעולם שאין נראה כמותו…

ישנן תופעות שאינן שכיחות- תופעות נס, שבאו במצרים וספק אם נראו לאחר מכן שוב. חוסר השכיחות של נסים אלו מביא לכך שידובר בהם רק כאשר נושא השיח יהיה הנס עצמו- העיסוק שלנו כיום במכות מצרים הוא לרוב סביב חג הפסח או סביב נושאים הקשורים בו.

לעומת זאת כאשר יש תופעה שכיחה קל לנו הרבה יותר להשוות אותה למקרים קודמים, בין לחיוב ובין לשלילה: אם נשמע על אדם שזכה בפיס נוכל להשוות את זכייתו למי שזכה בפרס עצום לפני שנים.. כך גם להיפך אנו משווים אבין אירועים לא נעימים ואף שופטים את חומרתם אל מול אירועים חריגים.

משום כך אומר הרב, יש ייחוד דווקא למכה זו- מכה שיש לה הסברים טבעיים, משום שדווקא בשל העובדה שהיא לא נס והתופעה ממשיכה להתקיים עד היום אז בני אדם יכולים להמשיך ולהזכיר אותה ובכך להגדיל את שמו של הקב"ה.

יש בדברים גם תשובה לשאלה נוספת: מדוע אין ניסים היום?  לא פעם שמענו אדם שאומר- אם יתרחש נס עכשיו מיד אני יהפוך למאמין! דברי הרב מלמדים שיש משמעות גדולה דווקא לאירועים מתמשכים, כאלו שנתפסים כ'רגילים' ודווקא בחינה שלהם יכולה לעורר הרבה יותר אמונה. בחינה והשוואה של אירועים כאלו- בחינת הזמן שדווקא בהם הם התרחשו ומידת השפעתם מול אירועים אחרים, יכולה להביא אותנו לאמונה גדולה ולהבחנה בהשגחה עליונה הרבה מכל נס עצום שהתרחש אי אז בעבר (או בהווה).

ברוך ה' לעולם אמן ואמן.