וְסָמְכוּ כׇל הַשֹּׁמְעִים

בסוף פרשת אמור מופיע סיפור מעורר תהייה:

(י) וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. (יא) וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן. (יב) וַיַּנִּיחֻהוּ בַּמִּשְׁמָר לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל פִּי יְהֹוָה. (יג) וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (יד) הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְסָמְכוּ כׇל הַשֹּׁמְעִים אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁוֹ וְרָגְמוּ אֹתוֹ כׇּל הָעֵדָה. (טו) וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ. (טז) וְנֹקֵב שֵׁם יְהֹוָה מוֹת יוּמָת רָגוֹם יִרְגְּמוּ בוֹ כׇּל הָעֵדָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח בְּנׇקְבוֹ שֵׁם יוּמָת. (ויקרא כ"ד)

התורה מספרת שעונשו של המגדף היה מוות בסקילה, וכך מתארת זאת התורה:

(יד) הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְסָמְכוּ כׇל הַשֹּׁמְעִים אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁוֹ וְרָגְמוּ אֹתוֹ כׇּל הָעֵדָה.

פילה דג בסגנון "איטלקי"

המשפט והחברה

מלאכי הארץ וחוצה לארץ

העקדה שבלב

עונשו של החוטא נעשה בפומבי כאשר כל אלו אשר היו חלק במעשה או ראו אותו לוקחים חלק במעמד- סומכים עליו את ידיהם, וכלל העדה רוגמים אותו. על מעמד זה שואל  הרב בכור שור: מדוע היה צורך שישראל יסמכו את ידיהם על ראשו?

וסמכו כל השומעים את ידיהם על ראשו – לתבוע כבוד שמים, וכדי שיתכפר להם מה ששמעו ברכת השם, כמו שסומכין על הקורבן כדי להתכפר, לתבוע כבוד שמים, לדחפו מבית הסקילה, ואחר כך ורגמו אותו כל העדה…

למעשה, הרב מביא שני הסברים לסמיכת הידיים על ראש המקלל: לתבוע כבוד שמיים  (סיבה שממוקדת בקב"ה) ולכפרה (ממוקדת בעם), אך מדוע צריכים אותם אלו ששמעו כפרה? הרי בסופ של דבר לא הם אלו שעשו את המעשה?!

ניתן להסביר זאת בשתי דרכים, ונשים את הדגש על אותם אנשים מהעם שבפועל שמעו את הדברים, והם שצריכים לסמוך ידיהם עליו:

• כאשר אדם רואה עוול ולא יוצא כנגדו – יש לו על מה לכפר! מעשה שלילי לא יכול להישאר ללא מענה! ולכן, אותם אנשים ששמעו את דבריו ולא יצאו מיד כנגד המעשה, אולי לא חטאו אבל שתיקתם אינה חיובית גם היא.
• כל חטא משפיע – כל מעשה שאנו עושים או רואים נחרט ונשמר בתודעתנו, ולכך יכולה להיות לו איזו השפעה גם עלינו. משום כך עצם זה שהיו אותם אנשים במעמד וראו את החטא, נוצר רישום שלו בנפש ועלול היה להביא להשפעה – ואת זה צריך לתקן.

מוטי מלכא

נשוי לעדי ואב לארבעה, ומתגורר כיום בבית שמש. בעבר עסק בחינוך בעיקר במסגרות לנוער בסיכון. כיום הבעלים של 'הרמן הדפסות'.