מה עניינו של הלאו "לא תאכלו על הדם" שעליו התורה מצווה בפרשת אחרי מות, וכיצד הוא מתבטא בסמיכותו לאיסורים נוספים שמצווים בה?
לפני כמה שנים טובות ביקרתי בבית ספר בדימונה, כחלק מקבוצה שבאה לבקר וללמוד על המקום. במהלך הסיור התגאה בפנינו ראש העיר דאז על פעילותו של בית ספר מקצועי, שתלמידיו לומדים לאפות קרואסונים ולעסוק בעבודות עץ. אכן, גאווה גדולה. אלא שלאחר מכן ישבנו לדבר עם אותם נערים ונערות, והבנו שאף אחד בכלל לא שאל אותם מה הם רוצים. אף אחד לא בדק מה הם מסוגלים לעשות. הבאנו שלאותם נערים יש בהחלט יכולת ופוטנציאל ללמוד באמת ולעשות בגרות, גם אם מינימלית- אלא שאף אחד לא שאל אותם.
היו כמה מהקבוצה שלא יכלו לעמוד מנגד מציאות זו, ובחרו להילחם בה. הם פנו לראש העיר, והטיחו בו דברים לא פשוטים. הם ביקשו שלפחות יתנו לילדים הללו הזדמנות שווה. לאחר בערך חצי שנה, הודיעו לאותם אנשים בקבוצה שיאפשרו למי שירצה בכך לעבור למסלול עיוני. אמנם לא כל המציאות תוקנה, אבל מה שחשוב הוא שאותם אנשים לא עמדו מנגד.
במרכזה של פרשת "אחרי מות" מתואר סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, ומיד לאחריו מפרטת הפרשה את "תועבות מצרים וארץ כנען". הקב"ה מצווה אותנו להתרחק מתועבות אלה ולא לעשותם. פרשת "קדושים" ממשיכה את הקו של בניית חברה מתוקנת וגדושה ציוויים ואיסורים מפורטים הנוגעים בעיקר בהתנהלות בין אדם לחברו. הציווי המפורסם ביותר המופיע בפרשה הוא "ואהבת לרעך כמוך".
הפרשות הללו בנויות מרצף של מצוות וציווים, ולסמיכות בין כל ציווי לציווי יש משמעות רבה אשר נידונה רבות בפרשנים. אחד מהאיסורים המופיעים בפרשה הוא "לא תאכלו על הדם":
"…וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת, תֹּאכְלוּ אֶת-פִּרְיוֹ, לְהוֹסִיף לָכֶם, תְּבוּאָתוֹ: אֲנִי, ה' אֱלֹקיכֶם. לֹא תֹאכְלוּ, עַל-הַדָּם; לֹא תְנַחֲשׁוּ, וְלֹא תְעוֹנֵנוּ" (ויקרא יט, כג-כו).
ננסה לעמוד על מהותו של האיסור, וכן לבאר את משמעות סמיכותו לאיסורים שנזכרו לצידו.
ראשית, ננסה להבין את משמעותו הפשוטה של הציווי "לא תאכלו על הדם". רש"י מביא בפנינו שתי אפשרויות:
"לא תאכלו על הדם" – לְהַרְבֵּה פָנִים נִדְרָשׁ בְּסַנְהֶדְרִין: אַזְהָרָה שֶׁלֹּא יֹאכַל מִבְּשַֹר קָדָשִׁים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, וְאַזְהָרָה לָאוֹכֵל מִבֶּהֱמַת חֻלִּין טֶרֶם שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁהּ, וְעוֹד הַרְבֵּה.
אפשרות אחת היא איסור לאכול מבשר הקרבנות הקרב על המזבח לפני שנזרק דמו של הקורבן בידי הכהנים. האפשרות השנייה אינה קשורה לאכילת בשר קודשים; לפי פירוש זה מדובר כאן באיסור אכילת בשר בהמה, כאשר דם הבהמה השחוטה מונח לפני האדם וטרם יצאה נפשה של הבהמה. רש"י ממשיך ואומר שבמסכת סנהדרין מובאות פנים נוספות ללאו זה.
ואכן, הגמרא במסכת סנהדרין מגדירה את הלאו "לא תאכלו על הדם" כלאו כללי. ככזה, היא לומדת ממנו כמה דברים שאינם קשורים בהכרח זה לזה. נראה שאיסור זה בא בעיקר להדגיש יסוד כללי:
ואין לוקין על לאו שבכללות. דתניא: מנין לאוכל מן הבהמה קודם שתצא נפשה שהוא בלא תעשה תלמוד לומר: "לא תאכלו על הדם". דבר אחר: לא תאכלו על הדם – לא תאכלו בשר ועדין דם במזרק. רבי דוסא אומר: מניין שאין מברין (=סעודת הבראה) על הרוגי בית דין – תלמוד לומר "לא תאכלו על הדם". רבי עקיבא אומר: מנין לסנהדרין שהרגו את הנפש שאין טועמין כלום כל אותו היום – תלמוד לומר "לא תאכלו על הדם". ר' יוחנן אומר: אזהרה לבן סורר ומורה מנין – תלמוד לומר "לא תאכלו על הדם". (סנהדרין סג, א)
אם כך, מה עניינו של הלאו "לא תאכלו על הדם", וכיצד הוא מתבטא בסמיכותו לאיסורים נוספים? נציין גם שהתורה כבר ציינה בארבעה מקומות נוספים את האיסור לאכול דם : "כָּל-חֵלֶב וְכָל-דָּם לֹא תֹאכֵלוּ", "וְכָל-דָּם לֹא תֹאכְלוּ", "וְנָתַתִּי פָנַי בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת-הַדָּם" ו"רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ". האם ציווי זה הוא בעצם איסור חמישי על אכילת דם?
בכדי להתחיל לענות על השאלה, נצטרך להבין קודם כל את הקשר בין הציוויים, בעיקר בין איסור הדם ובין האיסור לנחש ולעונן. הרמב"ם (1138-1204, ספרד, מרוקו ומצרים) מסביר את מהות הציווי על סמך תיאור מפורט של פולחן אלילי קדום. בדבריו הוא מבאר גם את משמעות הסמיכות בין האיסורים המדוברים:
"ודע כי ה"צאבה" (=דת אלילית קדומה) היה הדם אצלם טמא מאד, ועם זאת היו אוכלים אותו בדַמותם שהוא מזון השדים, וכאשר אוכלו מי שאוכלו כבר נתחבר עם השֵדים….והיו שם אנשים שאכילת הדם קשה עליהם, מפני שהוא דבר שטבע האדם קהה ממנו, ולפיכך היו שוחטים בעל חי ומקבצים דמו בכלי או בגומה, ואוכלים בשר אותו הנשחט סביב אותו הדם, ומדמים בפעולה זו שהשֵדים אוכלים אותו הדם שהוא מזונם, והם אוכלים הבשר, ותושג הרֵעוּת… כל אלה השקפות שהלכו אחריהן באותן הזמנים, והיו חשובות מפורסמות, לא היה ספק אצל ההמון באמתתן, ולכן באה התורה – השלמה אצל יודעיה – לסלק את אלה החלאים המושרשים, ואסרה אכילת הדם, והחמירה באיסורו כדרך שעשתה באזהרה על עבודה זרה בדיוק… והזהיר מלהתקבץ סביבו ולאכל שם, ואמר: "לא תאכלו על הדם". (מורה נבוכים ג, מו)
משמעות האיסור, שממנה מובן גם טעם מיקומו כאן, איננה איסור נוסף על אכילת הדם – הוראה שהובהרה די והותר. תכלית דברי הכתוב כאן אינם אלא "לסלק את החולאים המושרשים" בחברות לא ראויות וממעשים לא ראויים, שבזמנו דגלו בהם מצרים ועמי כנען. להוקיע מציאות שאינה ראויה, להתרחק ממעשים שאין לעשותם.
כעת אנחנו מבינים שמדובר בכלל יסודי, ושתכליתו היא הרחקה מהדרכים והמעשים הלא תקינים. אם נחזור לגמרא בסנהדרין, נראה לומר שהציווי בא להגיד לנו: אל תישאר אדיש למעשים קשים, אל תשב לאכול כאשר המציאות מולך מדממת, אל תשב בשקט כשאתה רואה עוולות ומציאות קשה ובלתי נסבלת.
רבי עקיבא לומד מהציווי "לא תאכלו על הדם" שסנהדרין שפסקה מוות על אדם צריכה לצום כל אותו היום. בזאת הוא אומר לסנהדרין: אינכם יכולים להיות אדישים למוות של אדם, גם אם אותו אדם יצא חייב בדין וגם אם זה נעשה בצדק. זה לא מוסרי, לא ערכי ולא נאות להמשיך כרגיל במצב שבו נגזר על אדם אחר מוות.
רבי דוסא לומד מהציווי "לא תאכלו על הדם" שאסור לאכול סעודת הבראה בבית העלמין על הרוגי בית דין. הוא בעצם אומר: התאם את מעשיך לסיטואציה שבה אתה נמצא, היה רגיש, הסתכל סביבך.
רבי יוחנן לומד מהציווי "לא תאכלו על הדם" להיזהר ממציאות של "בן סורר ומורה". דבריו מנחים את כולנו להסתכל סביב, לראות את הסימנים להיותו של בן "סורר ומורה" ולזהות איפה יש חשש פוטנציאלי למצב כזה. אם זיהינו סימנים כאלה, יש להילחם בתופעה זו בחירוף נפש. לא לעמוד מנגד, "לא לאכול" כאשר אתה מבין שאותו נער עומד לשפוך דם בהתנהגותו. "לא לאכול על הדם". רבי יוחנן קורא לנו להיאבק בתופעות שליליות, לא לתת למציאות כזו להתפתח ולהתקיים, אלא להוקיע אותה.
קו דומה מופיע באיסור שלומדים חכמים מהאיסור לאכול על הדם. כאמור, יש המפרשים כי "לא תאכלו על הדם" עניינו איסור לאכול בשר בהמה כאשר עוד נפשה בה, כלומר, כאשר דמה עוד מוקז לפניך. אי אפשר לשבת לאכול, להתנהג בדרך הרגילה, להישאר אדישים, מול בהמה שחוטה.
התורה אומרת לנו באופן ברור: יש מציאות שהיא רעה, זו שמסמלים המכשפים, המעוננים והמנחשים. היזהר לך, אל תתקרב לשם, וחשוב מזה – אל תעמוד מנגד. "אל תאכלו על הדם", אל תישאר אדיש למציאות זועקת, אל תשלים עם המציאות ואל תתנהג רגיל.
אחי יוסף היו הראשונים שישבו "לאכול על הדם". הם זרקו את יוסף לבור ריק, הפשיטו את כותנתו וטבלו אותה בדם השעיר ומיד לאחר מכן "וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל-לֶחֶם" (בראשית לז, כה). זה נגמר אז במאות שנות שיעבוד של בני ישראל במצרים.
לסיום, אי אפשר שלא להתייחס לדם אחר המופיע בפרשתנו, שנראה קשור לאיסור אכילת הדם: "לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ, אֲנִי ה'" (ויקרא יט, טז). בימינו, ברוך ה', אנחנו לא יושבים באגודה סביב דם בהמות ומנסים לדבר עם השדים. עם זאת, מצאנו לעצמנו דם מסוג אחר לרקוד עליו ולהסתובב סביבו: הדם של חברינו ומכרינו, הדם של אנשים בחברתנו, הדם של כולנו.
רכילות ולשון הרע הם מקור בלתי נדלה לשפיכת דם בכל זמן ובכל מצב. בכתב או בעל פה, בין אנשים בעבודה ובתוך קהילות וקבוצות, בכל מקום. הדם הזה נמצא במילים היוצאות מהמקלדת שתכליתן להשחיר, לטנף, לשקר, להשמיץ ובעצם – להרוג. זה ניכר בציוצים, בפוסטים, בעיתונים, באתרים, במסכים ובכל מדיה אפשרית. שופכים כל כך הרבה דם בחברתנו, ויושבים לאכול רגיל. ממשיכים לרקוד ולסעוד.
הלוואי ונצליח לקיים את הציווי "לא תאכלו על הדם" כפשוטו, ולהילחם בכל מציאות רעה, חולה ושאינה ראויה.
אבי כהן סקלי, נולד בשנת 1979, נשוי לרינת ולהם שישה ילדים. גדל, למד ומתגורר כיום בבית שמש. נכנס לשירות הציבורי בשנת 2005 ובמסגרתו מילא שני תפקידי מנכ"ל משרד ממשלתי – מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת ומנכ"ל משרד שוויון חברתי.
בין היתר שימש גם כראש מנהל אזורי תעשיה, כראש אגף בכיר לפיתוח כלכלי בחברה הבדואית בדרום, יועץ כלכלי בלשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר.
בתפקידיו השונים היה אמון על קידום ופיתוח של סוגיות ציבוריות משמעותיות : טיפול באזרחים ותיקים עצמאיים בגלי הקורונה הראשונים, פיתוחה הכלכלי של מזרח ירושלים, פיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית, העצמה דיגיטלית וטכנולוגית לרשויות מקומיות, הקמה של רשות הצעירים בישראל והקמתם של עשרות מרכזי צעירים ועוד סוגיות רבות.
במקביל לתפקידיו, הינו סגן אלוף במילואים, משרת באוגדת איו"ש ובוגר תוכניות מנהיגות שונות כמו: תוכנית "מעוז" ותוכנית "עתידים".
95.00₪
35.00₪
130.00₪
50.00₪
70.00₪
120.00₪
30.00₪
75.00₪
120.00₪
25.00₪
125.00₪
125.00₪
120.00₪
35.00₪
המחיר המקורי היה: 120.00₪.105.00₪המחיר הנוכחי הוא: 105.00₪.
59.00₪
25.00₪
המחיר המקורי היה: 160.00₪.130.00₪המחיר הנוכחי הוא: 130.00₪.
