ולא שימות בהם

פסוקים אחדים מחברים בין שני חלקי הפרשה, ולעניות דעתי הם שמסבירים את החיבור בין הפרשיות. הפסוק המרכזי מלמד אותנו עקרון חשוב מאוד, שאמור ללוות אותנו בכל אירוע משמעותי בחיי הכלל והפרט: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה'" (ויקרא יח, ה).

התורה מצווה את האדם לקיים את המצוות מתוך חיות ודינמיות, ולא מתוך תחושת ניוון ומוות. חז"ל דורשים את הפסוק הזה וקובעים: "וחי בהם – ולא שימות בהם!" (יומא פה, ב).

מהפסוק עצמו ומדברי חז"ל אפשר להבין שהחיים הם ערך עליון, ושבמקרה של סתירה בין קיום המצוות או עקרונותיו של אדם ובין החיים של האדם, חיי האדם גוברים. כך למשל, בכדי להציל נפש בישראל מוטלת עלינו חובה לחלל את השבת. לא שמותר לנו, אלא שחובה ממש לחלל את השבת, ואפילו את יום הכיפורים, בכדי להציל נפש אחת מישראל. אמנם, ישנן פעולות הסותרות את החיים. שפיכות דמים, גילוי עריות ועבודה זרה נאסרו ב"ייהרג ואל יעבור", דווקא משום שאלו פעולות שמכבות את החיים, סותרות את מהות החיים, שעלולות לפגוע אנושות באדם אחר, לשלול ממנו חיים או למנוע את חיותו העצמית. במקרים אלו מצווה האדם להיהרג ולא לעבור על האיסורים. אך מלבד איסורים אלה, הוראת חז"ל 'וחי בהם' תקפה בכל המצבים הרבים.

הציווי "וחי בהם" משמש חיבור בין המעמד המרומם ביותר ובין האירועים השפלים ביותר, בכדי ללמדנו שישנם מצבים קיצוניים בחיים של כל אחד מאיתנו, שיכולים בצורה כזו או אחרת להיות גם סמוכים זה לזה, ושגם בהם נשמור על דרכנו, צלמנו ודמותנו. ישנם מצבים נשגבים ונפלאים ומצבים שהם עבורנו נמוכים ושפלים עד שנראה שאין לאן לרדת יותר. בכל אחד מן המצבים אנחנו מצווים לחיות חיי אדם, לשמור על הדרך הישרה, על החוקים, העקרונות והמשפטים שמנחים אותנו.

הציווי "וחי בהם" מלמד אותנו שהמצוות כולן ניתנו על מנת ליצור חיים, לאפשר חיים לכל אדם באשר הוא אדם. לכן, אם במקרה נוצר מצב שקיום מצווה יביא לסתירה של החיים, הרי שמצווה זו איבדה את עניינה ומהותה, ולכן לא נקיימה. זאת בדיוק הסיבה שאנחנו מצווים להיהרג במצבים שבהם אנחנו מונעים חיים וכאשר מחייבים אותנו לאבד צלם אנוש. (בשם ראש ישיבת ההסדר ירוחם, הרב אליהו בלומנצויג).

 "וחי בהם" מלמד אותנו שאם ישנם מעשים שמהותם היא ביטול חיים, או אי עשיית חיים – אל לנו לעשות אותם. זה נוגד את מהותנו. מהותנו היא ליצור בעולם חיים, חיים גשמיים וחיים רוחניים. מהותנו היא לאפשר לכל אדם לחיות, גם אם הוא החלש ביותר בחברה כפי שיפורט בפרשת "קדושים". מעשים שתכליתם מניעת חיים – אנו מצווים להתרחק מהם כרחוק מזרח מן המערב.  עם זאת,  גם אם חלילה ביצענו מעשים שכאלה, צריך לזכור – "וחי בהם". נתרומם, נרים את הראש, נבין את מהותנו ונמשיך קדימה לשיאים החיוביים של חיינו.

מי ייתן ובכל מעשינו ניצור חיים, נעניק חיות ונאפשר לכל מי שנמצא סביבנו, החזקים והחלשים, לחיות בכבוד תוך שמירה על צלמם ודמותם. ולוואי שבכל מצב בחיינו נשמור את החוקים, הדרכים, העקרונות והמשפטים שמנחים אותנו. בכך נזכה לקיים את דברי הכתוב "וחי בהם".