יעקב מחפש משמעות
יעקב יוצא מבית הוריו, פרידה שיש בה פחד ועצב ולמעשה היא אינה יצאה כי אם בריחה. לאחר חלום הסולם מתארת התורה את הליכתו כהליכת שמחה – אך מה השתנה?
יעקב יוצא מבית הוריו, פרידה שיש בה פחד ועצב ולמעשה היא אינה יצאה כי אם בריחה. לאחר חלום הסולם מתארת התורה את הליכתו כהליכת שמחה – אך מה השתנה?
רחל רוצה בילדים, היא מבקשת זאת מיעקב וכאשר היא רואה שאינה יולדת – היא נותנת ליעקב את אמתה. בעל הכלי יקר מסביר כיצד נתינה זו הביאה לכך שזכתה לבסוף בזרע.
שתי סבתות היו לי. סבתא אסתר ז"ל הגיעה ממרוקו וסבתא תמר ז"ל הגיעה מתימן. על אף המקומות השונים שמהן הן הגיעו, אם תשאלו אותי עכשיו
התורה מציינת שיעקב אהב את רחל מלאה, אך האם כוונת הדברים היא להשוות בין כמות האהבה שחש יעקב כלפי כל אחת מנשותיו? לא כך מבין זאת בעל הכלי יקר.
לפני כעשר שנים יצאנו אשתי ואני לטייל באזור שדה בוקר, וביקשנו להגיע למקום מקסים שנקרא "עין עקב"[1] (מומלץ בחום). ההגעה למעיין כרוכה בהליכה של כמה
לא להחמיץ את הרגע יש רגעים בחיים שבהם אנחנו נדרשים לתפוס את הרגע, אבל מסיבה זו או אחרת לא מצליחים. לרוב, הרגעים האלו לא חוזרים,
אחד הדברים הכי משמעותיים שלמדתי בשנים האחרונות זה החובה לנסות ולהבין מה האינטרס שעומד מאחורי בקשות, אירועים ודיונים שונים. לא תמיד מצליחים להבין, אבל ההבנה
המפגש בין יעקב ולבן הביא את חכמים לבחון את התנהלות יעקב וללמוד ממנה לגבי צורת ההתנהגות והיחסים שבין אדם לחברו.
יעקב יוצא מבית הוריו ויוצא מבית לבן, וחכמים השוו בין היציאות ולימדו על אופי האדם.
בניו של לבן טוענים כנגד יעקב על כך שעשה את הונו על חשבון אביהם, אולם האם באמת כך היה?
עשרים שנה שיעקב עובד בבית לבן, ואז מצווה אותו הקב"ה לצאת משם ולשוב ארצה והוא מבטיח: ואהיה עמך! אך מדוע הבטחה זו מגיע עם היציאה מבית לבן?
וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא: וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב
בפרשת ויצא מספרת התורה על סולם יעקב, עליית המלאכים וירידתם בו, אולם מדוע היו צריכים המלאכים להתחלף?
פרשת 'אמור', כמו זו שקדמה לה- 'קדושים', גדושה במצוות וציוויים. ניתן לחלק את הפרשה לשני חלקים עיקריים: חלקה הראשון עוסק בכוהנים ובציוויים עליהם וכן בקורבנות, והוא מופנה בעיקר למשפחתו של אהרון, לכוהנים. חלקה השני של הפרשה מופנה לכלל ישראל והוא עוסק במועדים והחגים עליהם ציווה הקב"ה את ישראל.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן.