ספר בראשית הוא הספר הראשון בתורה. חמישים פרקיו, המחולקים לשתים עשרה פרשות שבוע, מתחילים בבריאת העולם ומסתיימים במות יוסף במצרים. חלקו הראשון (פרקים א' עד י"א) עוסק בראשית העולם והאנושות: הבריאה, גן עדן, קין והבל, המבול ומגדל בבל. חלקו השני (פרקים י"ב עד נ') מספר את סיפור האבות והאימהות, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב, רחל ולאה, ואת סיפור יוסף ואחיו, עד שמשפחה אחת הופכת לראשיתו של עם.
כמעט שאין בספר מצוות. יש בו סיפורים, והשאלות שהם מעוררים מלוות את הקוראים עד היום: מה מקומו של האדם בעולם ומה אחריותו כלפיו, מהו ניסיון ומה הוא בונה באדם, איך אחים רבים ואיך הם מתפייסים, ומה שומר על זהות בארץ זרה.
בעמוד זה ריכזנו את כל מאמרי האתר על ספר בראשית, למעלה ממאה מאמרים, לפי סדר הפרשות. לצדם תמצאו היכרות קצרה עם הספר ומבנהו, ומדריך נושאים שמקבץ מאמרים מפרשות שונות סביב שאלה אחת.
בראשית. הספר הראשון מחמשת חומשי התורה. השם ניתן על פי מילת הפתיחה של הספר ושל התורה כולה.
בלשון חכמים נקרא הספר גם "ספר הישר": "זה ספר אברהם יצחק ויעקב, שנקראו ישרים" (בבלי, עבודה זרה, כ"ה ע"א).
פרשה | פסוקים | מספר פסוקים | עיקר התוכן |
|---|---|---|---|
בראשית | א', א' – ו', ח' | 146 | בריאת העולם, גן עדן, קין והבל, עשרה דורות עד נח |
נח | ו', ט' – י"א, ל"ב | 153 | המבול, ברית הקשת בענן, מגדל בבל |
לך לך | י"ב, א' – י"ז, כ"ז | 126 | הליכת אברם לכנען, מלחמת המלכים, ברית בין הבתרים, ברית המילה |
וירא | י"ח, א' – כ"ב, כ"ד | 147 | בשורת יצחק, סדום, הולדת יצחק, העקדה |
חיי שרה | כ"ג, א' – כ"ה, י"ח | 105 | מערת המכפלה, עבד אברהם ורבקה, מות אברהם |
תולדות | כ"ה, י"ט – כ"ח, ט' | 106 | לידת יעקב ועשיו, מכירת הבכורה, יצחק בגרר, הברכות |
ויצא | כ"ח, י' – ל"ב, ג' | 148 | חלום הסולם, יעקב בבית לבן, לידת השבטים, השיבה לארץ |
וישלח | ל"ב, ד' – ל"ו, מ"ג | 153 | המפגש עם עשיו, המאבק עם המלאך, מעשה דינה, תולדות עשיו |
וישב | ל"ז, א' – מ', כ"ג | 112 | חלומות יוסף ומכירתו, יהודה ותמר, יוסף בבית פוטיפר ובבית האסורים |
מקץ | מ"א, א' – מ"ד, י"ז | 146 | חלומות פרעה, יוסף משנה למלך, האחים במצרים |
ויגש | מ"ד, י"ח – מ"ז, כ"ז | 106 | דברי יהודה, התוודעות יוסף, ירידת יעקב למצרים |
ויחי | מ"ז, כ"ח – נ', כ"ו | 85 | ברכת אפרים ומנשה, ברכות יעקב לבניו, מות יעקב ומות יוסף |
סך הכול: 1,533 פסוקים.
בני לאה: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר וזבולון (ובתו דינה)
בני רחל: יוסף ובנימין
בני בלהה (שפחת רחל): דן ונפתלי
בני זלפה (שפחת לאה): גד ואשר
לפי מניין ספר החינוך יש בספר בראשית שלוש מצוות:
המאמרים על מעשה בראשית ועל המבול חוזרים לרעיון אחד: העולם נמסר לידי האדם. התוהו ובוהו מתואר, בעקבות הכלי יקר, כטבעו הראשוני של העולם, ומעשי האדם קובעים אם הסדר יישמר. "לעבדה ולשמרה" מתפרש במדרש כתפקיד של תוכן רוחני וקידום הבריאה. לצד זה נדונות שאלות הפשט של ימי הבריאה: האור והמאורות, "נעשה אדם" בלשון רבים, ומקומם של פסוקי "ויכולו".
מ"איכה" שנשאל אדם הראשון ועד "צדקה ממני" של יהודה, הספר חוזר לשאלה מה עושה אדם אחרי שטעה. המאמרים קוראים את "איכה" כקריאה לחשבון נפש, את "לפתח חטאת רובץ" כקביעה שהאדם יכול למשול ביצרו, ואת הודאת יהודה כיסוד של מנהיגות. מנגד עומד ראובן, שרצה להציל את יוסף ולא עשה את המעשה בזמן.
שלושה מאמרים מוקדשים לעקדה ושואלים מה טעם הניסיון אם התוצאה ידועה מראש. התשובות נעות בין ניסיון שנועד לטובת המנוסה לבין מאבק פנימי של אברהם, כפי שהוא מתואר במדרש תנחומא. סביבם: אברם שלוקח את כל רכושו ואינו משאיר לעצמו פתח לחזור, עשרים שנות ההמתנה של יצחק ורבקה, ויעקב שנאבק עד עלות השחר.
זהו הציר הארוך ביותר בספר ובמאמרים: רועי אברהם ורועי לוט, יעקב ועשיו, יוסף ואחיו. המאמרים בוחנים כיצד ריב קטן שלא נעצר בזמן הופך למריבה גדולה, מה חלקה של העדפת ההורים בשנאת האחים, ואיך נראה פיוס: יעקב ששולח שליחים אל עשיו, ויוסף שמרגיע את אחיו בלי להסיר מהם את האחריות. הספר נחתם בשאלה פתוחה: האם האחווה מחזיקה מעמד גם אחרי מות האב.
הבטחת הארץ לאברהם, בארות יצחק, יציאת יעקב לחרן ושיבתו. לפי הכלי יקר יש בארץ שני קניינים, רוחני הנקנה בראייה וגשמי הנקנה בהליכה, והבטחת הארץ קשורה בקבלת התורה. המאמרים על חלום הסולם עוסקים במעבר בין הארץ לחוצה לארץ, ובמה שמשתנה באדם ברגע היציאה.
מ"אברם העברי", שכל העולם מעבר אחד והוא מעבר אחר, ועד ירידת יעקב למצרים. המאמרים על פרשת ויגש עוסקים בחששו של יעקב מתחילת הגלות, בשליחת יהודה לגושן כהכנה רוחנית שקודמת לירידה, ובסכנה שבהיאחזות בארץ זרה מפני שנוח בה.
אברהם נבחר, לפי המאמרים, מפני שלא הסתגר בצדקותו אלא היה "מהלך וקורא ומקבץ העם". יהודה אומר "אנכי אערבנו" ונענה במקום שראובן נדחה. יוסף עולה מבית האסורים אל ארמון פרעה, ובשנות הרעב נמנע מלשעבד את המצרים. ברכות יעקב ליהודה ולדן משרטטות מנהיגות של עוצמה פנימית ושל דאגה לחלש.
המאמרים על מגדל בבל טוענים שהחטא לא היה בהתאגדות עצמה אלא במטרתה, ולפי הנצי"ב בכפיית אחידות מחשבתית. בקצה השני של הספר עומדות ברכות יעקב: כל שבט מקבל ברכה משלו, "איש אשר כברכתו", ושבעים היורדים למצרים נקראים "נפש" בלשון יחיד.
צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה: כך נבחנת רבקה ליד הבאר, וכך נבדל אברהם מעפרון. לעומתם עשיו "צד את הבריות בפיו", ולבן מסתיר תחבולה מאחורי משתה. לצד היושר שבדיבור עומדת ההודאה: לאה שאומרת "הפעם אודה את ה'", והכרת הטוב של יוסף לראובן.
סיפור יוסף נקרא במאמרים בשתי רמות בבת אחת: אחריות של בני המשפחה למעשיהם, ולצדה מהלך אלוקי שמתגלגל לטובה. מכאן השאלות על שליחת יוסף אל אחיו, על השנתיים הנוספות בבית האסורים, על סמיכות מעשה יהודה ותמר למכירה, ועל מה שידע יעקב ומה שלא האמין.
"יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים": הספר מלמד בדרך של סיפור ודוגמה אישית. יצחק מתואר כמי שגדולתו בהמשכיות ובהתמדה. הספר נחתם בברכות: ברכת הבנים שנקבעה על אפרים ומנשה, ושרשרת הברכות שנמשכת מיעקב אל משה. על יעקב נאמר שלא מת, משום שזרעו בחיים.
… והקרוב שכתב זה בהר סיני, כי שם נאמר לו: עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם, כי לוחות האבן יכלול הלוחות והמכתב – כלומר עשרת הדברות, והמצווה – מספר המצוות כולן, עשה ולא תעשה. אם כן, והתורה יכלול הסיפורים מתחילת בראשית, כי הוא מורה האנשים בדרך, בעניין האמונה…
(הקדמת הרמב"ן לספר בראשית)
