האמיר…האמרת…

"את ה' האמרת היום" ו"וה' האמירך היום": להאמיר פירושו לרומם ולהעלות, כנראה מן המילה אמיר, צמרת העץ. על ההדדיות המכבדת שבין ה' לישראל, ובין אב לבנו.

תוכן עניינים

לעילוי נשמת
משה אמסטרדמר ז"ל
בן זאב הכהן ע"ה
נלב"ע ו' מרחשוון, תשס"ד

האמיר…האמרת…

 

ההדדיות  במיטבה.

את השם 'האמרת' – והוא 'האמיר' אותך.

להאמיר-לרומם, לשאת, להרים, להעלות-

כנראה מהמילה 'אמיר', ענפי הצמרת של העץ.

השם מאמיר אותנו ואנחנו מאמירים אותו.

דפוס ההדדיות המכבדת נצרר גם בדו סטריות המכבדת שבין המוליד ובין הנולד:

'אלה  תולדות  יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק'.

האב שבע הנחת מכריז ואומר:  'זה בני',

וזה, בנו, מכריז ואומר: 'זה אבי'

וכך, בסיפור העקדה : בני…אבי…אבי….בני.

 

ואין כמו פסוק הקשר הבין-דורי במשלי בהעצמה  דו סטרית:

'עטרת זקנים בני בנים,

ותפארת בנים אבותם".

 

תמונה של יהודה גובני

יהודה גובני

מורה, איש חינוך וקהילה.

מאמרים נוספים מהאתר

תמונה לוקם העם הזה

הברכה שבאמונה

אחד העונשים שהקב"ה עלול להביא על ישראל הוא חוסר האמונה: ולא תאמין בחייך.. מה הקללה בכך? ובעיקר- כיצד מצאו חכמים את הברכה בתוך עונש זה?

פרשת כי תבוא

המשמעות הלאומית של הביכורים

בעל הכלי יקר מזהה קשר בין מצוות המלך, הנובעת מלמידה מהעמים השכנים, ובין מצוות הביכורים, ומתוך כך הוא מסביר את המשמעות הלאומית של הביכורים.

פרשת כי תבוא

מהיכן באות הקללות?

מדוע בברכות מעמד הר גריזים ועיבל נאמר: 'יעמדו לברך' בלשון פעילה ואילו הקללות נאמרות בלשון 'יעמדו על הקללה' בלשון סבילה? על כך בדברי הכלי יקר.

פרשת כי תבוא

וענית ואמרת

שתי מצוות פותחות את פרשת כי תבוא: מקרא ביכורים ווידוי מעשרות. את שתי המצוות צריך האדם לומר בפיו, אך הן נבדלות בעוצמת הקול של אומרן.

תמונה לכי תבוא

את ה' האמרת

בפרשת כי תבוא מאמירים בני ישראל את הקב"ה עליהם, והקב"ה מאמיר את בני ישראל לעם. נחלקו הפרשנים מה מקור המילה האמרה וכיצד להסביר לפיה את הפסוק.