פרשת בהר היא הפרשה השלושים ושתיים בתורה, והתשיעית בספר ויקרא. כולה מצוות שנאמרו למשה בהר סיני. היא פותחת בשנת השמיטה, שבה הארץ שובתת "שבת לה'", ובשנת היובל, שבה קוראים דרור ואיש שב אל אחוזתו. מכאן היא עוברת לדיני מקח וממכר: איסור אונאה, גאולת שדה אחוזה ובתי ערי חומה. בהמשך באות החובה להחזיק באח שמטה ידו, איסור הריבית, ודיני העבד העברי וגאולתו. הפרשה נחתמת באיסור אבן משכית ובשמירת השבת. לצד הדינים עולות שאלות שמעסיקות את הפרשנים מדור לדור: מה עניין שמיטה אצל הר סיני, מה פירוש "כי לי הארץ", ומדוע נאמר "ויראת מאלהיך" דווקא במצוות אלה. בעמוד זה ריכזנו עבורכם את מאמרי הפרשה, סקירה של תוכנה ושל ההפטרה, ורעיונות לדיון סביב שולחן השבת.
בהר. הפרשה התשיעית בספר ויקרא והשלושים ושתיים בתורה כולה. הפרשה קרויה על שם המילים שבפסוק הפותח אותה: "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר" (ויקרא, כ"ה, א').
הפרשה נקראת בחודש אייר. בשנים רבות היא נקראת יחד עם פרשת בחוקותי.
כ"ה, א' – כ"ו, ב'. סך הכול 57 פסוקים.
ההפטרה לפי המנהגים:
הערה: במקורות שנבדקו מופיע לפרשה טווח אחד, בלי הבדל בין אשכנזים לספרדים. כשבהר מחוברת לבחוקותי קוראים את הפטרת בחוקותי: ירמיהו, ט"ז, י"ט – י"ז, י"ד.
הקשר לפרשה: בהפטרה חנמאל, בן דודו של ירמיהו, מציע לו לקנות את שדהו שבענתות: "כי לך משפט הגאלה לקנות" (ירמיהו, ל"ב, ז'). ירמיהו קונה את השדה וכותב ספר מקנה. בפרשה נאמר דין גאולת הקרוב: "ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו" (ויקרא, כ"ה, כ"ה).
א. מה עניין שמיטה אצל הר סיני?
ב. מתי נאמרה פרשת בהר: לפני הקמת המשכן או אחריה?
ג. מה פירוש "ושבתה הארץ שבת לה'"?
ד. מדוע החמירה התורה בשמיטה?
ה. "מה נאכל בשנה השביעת": האם השאלה ראויה?
ו. מהו ה"דרור" שקוראים בשנת היובל?
ז. מה ההבדל בין "אל תונו איש את אחיו" ל"ולא תונו איש את עמיתו"?
ח. מה פירוש "והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ"?
ט. מתי מותר לאדם למכור את שדה אחוזתו, ומי גואל אותה?
י. מה מלמד המשל של רש"י על "והחזקת בו"?
י"א. מדוע נאמר "ויראת מאלהיך" באיסור הריבית?
י"ב. מהי "עבודת פרך", ומה פירוש "כי לי בני ישראל עבדים"?
י"ג. מדוע הפרשה מסתיימת באיסור אלילים ובשמירת השבת?
נוסח פרשת בהר (ויקרא כ״ה:א׳ – כ״ו:ב׳) עם ניקוד, טעמים וחלוקה לשבע עליות.
עיונים בפרשנות בעל הכלי יקר על התורה.
בפרשת בהר מצווה התורה על דיני גאולת אדמות, ומחלקת בין בתים הנמצאים מחוץ לעיר לאלו הנמצאים בתוכה. נעיין בדברי הבכור שור על משמעות חלוקה זו.
שיעורים ומאמרים המציגים מגוון דעות ורעיונות סביב נושא אחד.
בפרשת בהר מצווה התורה על דיני גאולת אדמות, ומחלקת בין בתים הנמצאים מחוץ לעיר לאלו הנמצאים בתוכה. נעיין בדברי הבכור שור על משמעות חלוקה זו.
רעיונות מעולם המדרשים וחז"ל.
פעמיים בפרשה מדגישה התורה כי בני ישראל הם עבדי ה' ולכן היחס אליהם שונה מהיחס לעבד אחר , עד שאמרו חז"ל: כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו.
שנת היובל, אשר מגיעה אחרי ארבעים ותשע שנים ומעבר של שבע שמיטות, היא שנת שיא באומה הישראלית, שנה שבה קוראים לחופש לכל יושביה. מה המשמעות של שנת היובל ומה הדיוק של התורה במילים "לכל יושביה", האם יתכן שתהיה אפליה בין קבוצות שונות בארץ ?
פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו להאזין לקריאת פרשת בהר בשני נוסחים – הנוסח הירושלמי והנוסח המרוקאי – ולהיחשף ליופייה של המסורת שהועברה מדור לדור.
מצווה התורה בפרשה על דיני עבד עברי, ומדגישה: 'לא תרדה בו בפרך – ויראת מאלהיך', ונשאלת השאלה – מהי עבודת הפרך? ובמה מיוחד הציווי הזה שבו מדגישה התורה: ויראת מאלוקיך?
שנת היובל, היא שנת שיא באומה הישראלית, שנה שבה מצווים: וקראתם דרור בארץ לכל יושביה. מה המשמעות של שנת היובל ומה הדיוק של התורה במילים "לכל יושביה", האם יתכן שתהיה אפליה בין קבוצות שונות בארץ ?
פרשת בהר חושפת אותנו לעולם הכלכלי של התורה: עולם מאוזן שבו לכול אחד יש את שלו אך מחוייב גם להסתכל על זולתו.
בפרשת בהר מצווה התורה על דיני גאולת אדמות, ומחלקת בין בתים הנמצאים מחוץ לעיר לאלו הנמצאים בתוכה. נעיין בדברי הבכור שור על משמעות חלוקה זו.
אנו יודעים שבשנת השמיטה, אחת לשבע שנים, לא מעבדים את האדמה והיא הפקר לכל. אבל מה המשמעות של שביתה לה' – "ושבתה הארץ שבת לה'" ?
רק חברה השמה את אלוהים במרכז תרבותה, תדע להכיר במגבלות הכוח הפוליטי, במגבלות ההשגה הרוחנית ובמגבלות כוחות החברה והשוק ולהיות באמת חופשיה.
בפרשת בהר מצווה התורה על דיני גאולת אדמות, ומחלקת בין בתים הנמצאים מחוץ לעיר לאלו הנמצאים בתוכה. נעיין בדברי הבכור שור על משמעות חלוקה זו.
בפרשת בהר מצווה אותנו התורה על מצוות השמיטה והיובל, מצוות המזכירות זו את זו, ולשתיהן יש גם דמיון לשבת. נלמד מהם פרטי המצווה וכיצד היא מתקיימת.
מצוות השמיטה, שהתורה מציינת שנאמרה בסיני, מעלה קושי כפול: מדוע הזכירה התורה דווקא מצווה זו? ומה משמעות הזכרת דווקא מצווה זו בסיני?
פרשת בהר עוסקת בשני נושאים עיקריים: מצוות שנת השמיטה ומצוות שנת היובל. נעיין בשמיטת כספים, בדברי רש"י "מה עניין שמיטה אצל הר סיני" ובקשר לתורה שבעל פה, ובסיומה של הפרשה.
בפתח הפרשה שואל רש"י שאלה ידועה: "מה עניין שמיטה אצל הר סיני?" כלומר, מדוע דווקא במצוות השמיטה הוזכר באופן פרטני שהיא נאמרה למשה בהר סיני?
מדוע מקשרת התורה בין איסור הונאת דברים – לא תונו, ובין יראת ה'? ננסה לעמוד על הקשר שבין שני ציוויים אלו ומתוך כך להסביר את מהות האיסור.
בפרשת בהר מצווה אותנו התורה ציווי השמש בסיס ליחסים בין אדם לחברו: "אל תונו איש את אחיו", מהי משמעותו? ומה משמעות כפילת הציווי בפרשה?
מצווה התורה כי במקרה בו נמכר אדם מישראל לגר תושב , יש חובה לגאול אותו ולקנות אותו מיד אדונו הגוי. בעל הכלי יקר מוצא הכוונה חינוכית בציווי.
פעמיים בפרשה מדגישה התורה כי בני ישראל הם עבדי ה' ולכן היחס אליהם שונה מהיחס לעבד אחר , עד שאמרו חז"ל: כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו.
פרשת בהר
במה עוסקת פרשת בהר?
פרשת 'אמור', כמו זו שקדמה לה- 'קדושים', גדושה במצוות וציוויים. ניתן לחלק את הפרשה לשני חלקים עיקריים: חלקה הראשון עוסק בכוהנים ובציוויים עליהם וכן בקורבנות, והוא מופנה בעיקר למשפחתו של אהרון, לכוהנים. חלקה השני של הפרשה מופנה לכלל ישראל והוא עוסק במועדים והחגים עליהם ציווה הקב"ה את ישראל.
נושאי פרשת בהר:
התורה מצווה על שנה אחת – השנה השביעית, בכל שבע שנים שבה תינתן מנוחה לארץ: וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ . בשנה זו נאסר על עבודת האדמה, וכלל התבואה הגדלה בשדות שלא נעבדים יהיה להפקר למאכל לאדם ולחיית הארץ.
היובל היא השנה החמישים שבא לאחר שבע מחזורי שמיטה. בשנה זו נוהגים דיני השמיטה, ונוספים עליהם דינים הקשורים בקניין קרקעות ושחרור עבדים.
יש להתחשב בשנים שבתוך מחזור היובל כאשר מוכרים או קונים אדמה. חישוב העלות נעשה על פי מספר השנים שיש לקונה להוציא תבואה מהאדמה לפני שיצטרך להחזיר את האדמה למוכר בשנת היובל.
הקב"ה מבטיח לעם ישראל שאם ישמרו את מנוחת האדמה הם יזכו לברכה בתבואה שתפרנס אותם בשנות השמיטה והיובל ואף לאחריהן.
על פי התורה אין מכירה לצמיתות של האדמה, והמוכר ראשי לגאול את אדמתו מהקונה. דין זה נוגע לשטחי אדמה ואחוזות שלא בעיר, אך בית שנמצא בתוך העיר- ניתן לגאול בשנה הראשונה ולאחר מכן הופך לרכוש הקונה לצמיתות (לא חוזר למוכר גם ביובל).
בתוך חוקים אלו מזכירה התורה שאדמות הלווים אינן נמכרות לצמיתות אלא חוזרות אליהם בשנת היובל.
התורה מצווה לתמוך בעני, קודם כל על ידי אסור נשך וריבית כאשר מלווים לו, ובאם נמכר לעבדות בשל העוני – אסור לעבוד בו בפרך, מצווה לשחרר אותו בשנת היובל, מצווה לגאול אותו מעבדותו, אם נמכר לעם זר- מצווה לשחרר אותו.
בסיומה של הפרשה מובאים שני ציוויים הקשורים בשמירת הקשר עם הקב"ה -איסור עבודה זרה ושמירת השבת.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן.
רעיונות לדיון בפרשת אמור:
מקורות נוספים לעיון בפרשת אמור:
