משה רבינו מזכיר לבני ישראל את חטא העגל ואת ירידתו מהר סיני עם לוחות הברית, וכאשר ראה את חטאם, מזכיר משה את תגובתו: "ואתפוש בשני הלוחות ואשליכם…ואשברם לעיניכם", אך מדוע הדגשה שהוא תפס את הלוחות בידו? הרי ברור שהוא המחזיק בהם…
פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו להאזין לקריאת פרשת עקב בשני נוסחים – הנוסח הירושלמי והנוסח המרוקאי – ולהיחשף ליופייה של המסורת שהועברה מדור לדור.
מצווה משה את בני ישראל לשמור את דרך ה', והוא מבקש: 'ומלתם את ערלת לבבכם', אך מהי עורלת הלב? וכיצד עלינו לתקן אותה? נענה על כך מדברי המפרשים.
אומר משה לבני ישראל לגבי עמי הארץ: לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר, אך האם באמת בני ישראל לא יוכלו לנצחם מהר למרות הבטחת ה'? הבכור שור מוצא רעיון חינוכי בדברים.
שמיעה דורשת בירור ודיוק, הבנה והעמקה. היא מחייבת להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי לגלות מה באמת נכתב ונאמר, מה עיקר ומה תוספת, מה שורש ומה ענף, ומתוך כך להבין מה ההלכה באמת רוצה.
למרות שזכינו למדינה ריבונית, תפילות שונות בסידור עדיין מדברות בלשון גלותית. האם לא הגיעה העת לשנות את הנוסח?
לעילוי נשמת: מזל בת נזמה בעבודתי פגשתי לא מעט אנשים מעניינים, שעשו דברים משמעותיים בחייהם לטובת החברה בישראל. מהם היו מעטים שניכר היה כי כל
פרשת עקב ממשיכה את נאומו של משה רבנו לפני פרידתו מעם ישראל, שבו הוא חוזר על אירועים מרכזיים שעברו על בני ישראל.
סכנה גדולה יש בהתאהבות עצמית, בהבנה שאתה המרכז, בכוחך ובתפקידך. סכנה גדולה טמונה בתחושה החזקה שאתה בעל הבית…
קושי גדול מעוררת הפתיחה של דברי משה- מה ה' אלוקיך שואל מעמך? אך האם באמת משימה זו היא כל כך קלה? ואם כן- אז כיצד מגיעים לכך?
המדרש מתייחס למקומות בהם מופיע בתורה הנושא של אכילה ושביעה, ומציין כי בכל מקום כזה מופיעה גם הזהרה מפני שכיחת הקב"ה. אך מהו הקשר בין הדברים?
שואל משה את בני ישראל: מה ה' מבקש מכם? ועל כך הגמרא שואלת: אטו יראת מילתא זוטרתא היא? בעל הכלי יקר מסביר כיצד מכוונים הדברים לבני דורו של משה.
משה רבינו מזכיר לבני ישראל את חטא העגל ואת ירידתו מהר סיני עם לוחות הברית, וכאשר ראה את חטאם, מזכיר משה את תגובתו: "ואתפוש בשני הלוחות ואשליכם…ואשברם לעיניכם", אך מדוע הדגשה שהוא תפס את הלוחות בידו? הרי ברור שהוא המחזיק בהם…
פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו להאזין לקריאת פרשת עקב בשני נוסחים – הנוסח הירושלמי והנוסח המרוקאי – ולהיחשף ליופייה של המסורת שהועברה מדור לדור.
מצווה משה את בני ישראל לשמור את דרך ה', והוא מבקש: 'ומלתם את ערלת לבבכם', אך מהי עורלת הלב? וכיצד עלינו לתקן אותה? נענה על כך מדברי המפרשים.
אומר משה לבני ישראל לגבי עמי הארץ: לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר, אך האם באמת בני ישראל לא יוכלו לנצחם מהר למרות הבטחת ה'? הבכור שור מוצא רעיון חינוכי בדברים.
שמיעה דורשת בירור ודיוק, הבנה והעמקה. היא מחייבת להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי לגלות מה באמת נכתב ונאמר, מה עיקר ומה תוספת, מה שורש ומה ענף, ומתוך כך להבין מה ההלכה באמת רוצה.
למרות שזכינו למדינה ריבונית, תפילות שונות בסידור עדיין מדברות בלשון גלותית. האם לא הגיעה העת לשנות את הנוסח?
לעילוי נשמת: מזל בת נזמה בעבודתי פגשתי לא מעט אנשים מעניינים, שעשו דברים משמעותיים בחייהם לטובת החברה בישראל. מהם היו מעטים שניכר היה כי כל
פרשת עקב ממשיכה את נאומו של משה רבנו לפני פרידתו מעם ישראל, שבו הוא חוזר על אירועים מרכזיים שעברו על בני ישראל.
סכנה גדולה יש בהתאהבות עצמית, בהבנה שאתה המרכז, בכוחך ובתפקידך. סכנה גדולה טמונה בתחושה החזקה שאתה בעל הבית…
קושי גדול מעוררת הפתיחה של דברי משה- מה ה' אלוקיך שואל מעמך? אך האם באמת משימה זו היא כל כך קלה? ואם כן- אז כיצד מגיעים לכך?
המדרש מתייחס למקומות בהם מופיע בתורה הנושא של אכילה ושביעה, ומציין כי בכל מקום כזה מופיעה גם הזהרה מפני שכיחת הקב"ה. אך מהו הקשר בין הדברים?
שואל משה את בני ישראל: מה ה' מבקש מכם? ועל כך הגמרא שואלת: אטו יראת מילתא זוטרתא היא? בעל הכלי יקר מסביר כיצד מכוונים הדברים לבני דורו של משה.
