ויהי בישורון מלך
אומר משה לעם ישראל: ויהי בישורון מלך, אך למי כוונתו- האם לקב"ה או לעצמו? בעל הכלי יקר מסביר את הדברים לשני הכיוונים, ולגבי הנהגה בכלל.
אומר משה לעם ישראל: ויהי בישורון מלך, אך למי כוונתו- האם לקב"ה או לעצמו? בעל הכלי יקר מסביר את הדברים לשני הכיוונים, ולגבי הנהגה בכלל.
מי הם העמים אותם הקב"ה חובב ומחבב? האם כוונת משה לבני ישראל או לאומות העולם? עיון בדברי הבכור שור מלמד עד כמה הפסוק קשור לתקופה בה אנו נמצאים.
התקווה היא הסיפור שעומד מאחורי פרשת 'וזאת הברכה'. אנו רגילים לראות בפרשה זו את סוף התורה, אך מסתבר שהדבר אינו ברור מאליו.
שמחת התורה באה לידי ביטוי בין היתר בקריאת הפרשה האחרונה בספר התורה, פרשת וזאת הברכה, ובהתחלת פרשת בראשית מיד עם סיומה.
בפרשת וזאת הברכה, הפרשה האחרונה בחמישה חומשי תורה, משה רבנו – אשר נמצא בשעותיו האחרונות ממש – עובר שבט שבט ומברך כל אחד בברכתו המיוחדת לו.
לפעמים ברגעים מורכבים, ובוודאי ברגעי משבר, צריך לזכור מה המהות שלנו ומה הפוטנציאל האמיתי הטבוע בנו. לאן בכוחנו כאומה וכחברה להגיע, גם אם לא רואים את זה עכשיו באופן בהיר וברור.
מדוע אנו בשמחת תורה מסיימים את קריאת התורה ומתחילים מיד בקריאתה שוב? מדוע לא להמשיך ולקרא את ספר יהושע?
פרשת וזאת הברכה, הפרשה האחרונה שבספר דברים ובתורה כולה, עוסקת בברכות שברך משה את בני ישראל- את השבטים. כשם שיעקב אבינו ברך את בניו לפני מותו כך ברכותיו של משה הן פרידתו מבני ישראל. ישנה בכך הקבלה מעניינת והשלמה לברכות יעקב- יעקב, אב המשפחה, מברך את שנים עשר בניו המרכיבים את משפחתו לפני מותו, ואילו משה, שבמידה רבה הוא האב הלאומי של עם ישראל, מברך את שנים עשר השבטים המרכיבים את העם.
הפרשה מתחלק לשני חלקים:
חלקה הראשון כאמור עוסק בפרידה מהשבטים עצמם, כאשר משה מתייחס לכל שבט ושבט בדבריו.
חלקה השני עוסק במותו של משה רבינו וכולל את מעשיו האחרונים- משה עולה להר נבו לראות את הארץ כאשר הבטיח לו הקב"ה, ולאחר מכן התורה מספרת על מותו של משה על ההר וקבורתו על ידי הקב"ה. ממשיכה הצורה ומספרת את המתרחש לאחר מות משה- בני ישראל מתאבלים על משה שלושים ימים ויהושע בן נון נכנס לתפקידו כמנהיג הבא של העם.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן.