כאשר התורה מבקשת לספור את בני שבט לוי מבוצעים שני שינויים מרכזיים אל מול המפקד הכללי. ראשית, המפקד של שבט לוי כולל את כלל הגברים מבין חודש ומעלה (ולא מבני 20 שנה) ובנוסף התורה מציינת באופן מפורש שהמפקד בוצע "על פי ה'"
המפקד מחבר את המשימה הלאומית עם האחריות הפרטית, המשפחתית והשבטית. אבל מה המשמעות של המונחים הצבאיים במפקד?
מספרים. זהו סודו של ספר במדבר, שלא במקרה נקרא בלשון חז"ל "חומש הפקודים", ובאנגלית Numbers. מפקד זה חוזר פעמיים בספר, כאן ובפרשת פנחס.
כיצד היה נראה מחנה ישראל בזמן המסעות? חכמים נחלקו האם הלכו כקורה או כתיבה, וננסה להבין את שורש המחלוקת וכיצד ניתן לפתור אותה.
התורה מצווה להעמיד את הלויים לשירות אהרון: נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, והרב בכור שור רואה בציווי ביטוי ליחס שבין העם והמקדש.
מדוע מציינת התורה שהמפקד נעשה במדבר סיני, הרי ידוע ששם היו בני ישראל? ומדוע הזכירה התורה באוהל מועד, הרי ידוע שמשם מדבר הקב"ה עם משה?
בפרשת במדבר הקב"ה מצווה את משה לשאת את ראשם של בני ישראל, לפקוד ולמנות אותם, אך מדוע הלשון המפקד נאמר דווקא בלשון נשיאת ראש?
אוסרת התורה על זר, מי שאינו לוי, להשתתף במלאכת פריקת ונשיאת המקדש, וחומרת האיסור גדולה עד שעונשו: והזר הקרב יומת. נעיין בדין ובנלמד ממנו.
מה המשמעות הביטוי "כאשר יחנו כן יסעו"? ומדוע הוא מוזכר דווקא כאן, סמוך לתיאור נסיעתו של אוהל מועד? הלא היה ראוי לציינו בתחילת או בחתימת תיאור המסעות כולם?
התורה אומרת שבני ישראל חנו איש על דגלו באותות לבית אבותם, והפרשנים עסקו בשאלה מהם אותות אלו ולאיזה אבות מתייחסים הדברים?
בפרשת במדבר מצווה הקב"ה את משה ואהרון לשמור על משפחות בני קהת, ונשאלת השאלה מדוע היה צורך באזהרה מיוחדת זו דווקא לגבי משפחת הקהתי?
פרשת 'אמור', כמו זו שקדמה לה- 'קדושים', גדושה במצוות וציוויים. ניתן לחלק את הפרשה לשני חלקים עיקריים: חלקה הראשון עוסק בכוהנים ובציוויים עליהם וכן בקורבנות, והוא מופנה בעיקר למשפחתו של אהרון, לכוהנים. חלקה השני של הפרשה מופנה לכלל ישראל והוא עוסק במועדים והחגים עליהם ציווה הקב"ה את ישראל.
הקב"ה מצווה את משה לפקוד ולספור את בני ישראל. במפקד נספרים הגברים מגיל 20 , ויחד עם משה סופרים את העם גם ראשי השבטים. שבט לוי לא נספר יחד עם בני ישראל, וסוף הפרק עוסק בהחרגה שלהם מהמפקד בשל תפקידם לשאת את כלי הקודש והמשכן.
.
לאחר המפקד התורה מספרת כיצד חולקו השבטים לקבוצות – כל קבוצה חנתה בצד אחר סביב המשכן.
התורה מצווה לספור את שבט לוי בנפרד משאר בני ישראל.
בתחילה התורה מונה ומפרטת את משפחת הכהונה, לאחר מכן פוקדת את משפחות הלויים – ומפרטת מה התפקיד המיוחד של כל משפחה בנשיאת המשכן, ובסוף הפרק עוסקת התורה בעניין הנקשר למפקד: פדיון הלויים.
הלוויים מונו לעבודתם במקום בכורי ישראל ולכן הייתה צריכה להיות כמות זהה של לויים מול הבכורים. התורה מספרת שהבכורים היו רבים מבני שבט לוי ולכן אותם 273 בכורים עודפים היו צריכים לפדות את עצמם מעבודת הקודש על ידי מתן חמישה שקלים.
לאחר המפקד חוזרת התורה ומפרטת את תפקידם של משפחות בני הלוי, תוך מתן דגשים נוספים שלא נאמרו בפרק ג'. התורה מספרת על תפקיד בני משפחת הקהתי ראשונים בשל עיסוקם בכלי הקודש, ובפרשה הבאה תפרט את תפקידי שאר משפחות הלוי.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן.
