סיני שמיטה ועם ישראל

מה עניין שמיטה בהר סיני?

פרשת בהר פותחת בשתי מצוות : השמיטה והיובל. השמיטה כמו שאנו יודעים עוסקת בתחום החקלאי – איסור עבודת האדמה בשנה זו, ובתחום הכלכלי – ביטול החובות הכספיים. היובל היא הרחבה של השמיטה ובנוסף לאיסורי השמיטה יש בה גם שחרור עבדים והחזרת הקרקעות לבעליהן הראשונים.

הניסוח בו פותחת הפרשה העלה שאלה בקרב הפרשנים:  וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר:   – התורה מדגישה כי המצוות הללו ניתנו בהר סיני, ועל כך שאלו  חז"ל: מה עניין שמיטה בהר סיני? והלא כל המצוות ניתנו בהר סיני? על השאלה הזו ניתן לענות בשתי דרכים- אחת מתוך התייחסות לכלל המצוות ואחת מתוך התייחסות למצוות השמיטה עצמה:

תשובה ראשונה שבעלי המדרש מביאים, מתייחסת לכלל המצוות: אֶלָּא מַה שְּׁמִטָּה, נֶאֶמְרוּ כְלָלוֹתֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ מִסִּינַי, אַף כֻּלָּם נֶאֶמְרוּ כְלָלוֹתֵיהֶן וְדִקְדּוּקֵיהֶן מִסִּינַי. המדרש עונה ולומד ממצוות השמיטה לשאר המצוות:

כשם שמצוות השמיטה נאמרה בפירוט בהר סיני, כך שאר המצוות נאמרו בפירוט בהר סיני – גם אם לא נכתבו הפרטים שלהם בתורה. למעשה המדרש מניח כאן את הבסיס לתורה שבעל פה- הפרטים והכללים של מצוות שנלמדים בתורה שבעל פה , כבר נאמרו בסיני גם אם לא נכתבו בתורה שבכתב.

עוד מהאתר

לקח יעקב כל אשר לאבינו

ובקוצרכם את קציר ארצכם

הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ

לעצור את הסוסים

ותבלע אותם ואת בתיהם

סיפור דרך

השמיטה ועם ישראל

תשובה שנייה שניתן לתת לשאלה זו מתייחסת למצוות השמיטה והיובל עצמן, וכשנשאל מה עניין שמיטה בהר סיני? – נמקד את השאלה לעם ישראל עצמו: מה קשורה מצוות השמיטה לאותו העם העומד כעת למרגלות הר סיני, ומה צריכים ללמוד הדורות הבאים שלא חוו את המעמד הזה?

על מנת לענות על כך, נקדים ונאמר שמצוות השמיטה והיובל מייצגת מציאות חברתית וכלכלית שלא הייתה מובנת לבני ישראל. אנו היום יכולים להבין את המצווה- יש לכולנו רכוש פרטי – למי יותר ולמי פחות, יש לנו בעלות על עצמינו ועל כספינו, וגם אם לא נסכים לגבי הצורך לוותר על מה ששלנו, המרחב התרבותי שלנו יכול להבין את עצם הבקשה הזו.  לעומת זאת בני דור יוצאי מצרים לא יכלו להבין את המצווה הזו, ההנחות או המבנה החברתי שעליו מתבססת מצוות השמיטה הייתה זרה להם בכמה מישורים:

במישור החברתי – יוצאי מצרים באו מחברה בה לא היה רכוש פרטי, כל האדמות היו שייכות לפרעה, כל העם היה עבדי פרעה, מציאות שבה לאדם יש קרקע פרטית או רכוש משלו הייתה זרה להם.

במישור הפיזי – בני ישראל חיו במדבר באותה התקופה, מקום שבו אין משמעות לקרקע ואין חיים חקלאיים, ויותר מכך- הם עתידים להיות נוודים ב-40 השנים הבאות, ולכן להיקשר לקרקע כנראה שלא היה בתחום המחשבה שלהם.

במישור רוחני – בני ישראל במידבר היו תחת הנהגה ניסית, הם לא היו צריכים לעבוד ולהתפרנס, המן ירד להם מהשמיים, והדרישה מהם הייתה אחת: ללמוד ממשה, להתחבר לקב"ה ולחזק את האמונה בקב"ה.

ולכן עולה השאלה- מה עניין שמיטה בהר סיני? למה לדבר על השמיטה ועל מציאות שזרה להם דווקא בהר סיני, שם הם נמצאים במציאות ובמצב רעיוני ששונה כל כך ממה שמייצגת מצוות השמיטה והיובל?  כמובן שניתן לשאול- אם זה מצב העם, אז מתי כן צריך לדבר על מצוות השמיטה והיובל?  ההיגיון אומר שאת פרטי המצוות הללו יהיה צורך להדגיש בערבות מואב לפני הכניסה לארץ ישראל- שם משה חוזר ומפרט את המצוות שקשורות בארץ, אז בני ישראל יראו מולם את הארץ ולבני דור המדבר- שגדלו במדבר ולא בתוך המציאות התרבותית של מצרים, יהיה יותר קל להבין את המציאות של מצוות השמיטה.

אם כן מדוע נאמרה שמיטה בהר סיני?

נחלק את התשובה לשניים- לעם היוצא ממצרים ולדורות הבאים.  דור היוצאים ממצרים היה בקלות יכול לחשוב שהמציאות של הר סיני, מציאות בהנהגה ניסית, בה הוא חי היא העיקר, שהיא עדיפה על מציאות טבעית כי הקשר בה אל הקב"ה יותר קרוב. כנגד זה באה התורה להדגיש: לא, דווקא המציאות הטבעית היא זו שהתורה מכוונת אליה, התורה יכולה להתקיים רק בתוך עם שחי במציאות טבעית- רק שם אפשר לקיים מצוות פאה ומעשרות, לקט ושכחה, ורק דרך המצוות שמקוימות במציאות הטבעית אפשר לעבוד את ה'. ולכן באה התורה ומדגישה שדווקא בהר סיני ניתנה שמיטה- גם אם היא לא מובנת, מצווה זו והמציאות שהיא מייצגת הן המטרה.

אבל החשיבות הזו לא מסתיימת בדור היוצאים, לדורות הבאים שחיים במציאות הטבעית, מציאות שוחקת, וקשה, שהיא מצריכה לעבוד ולהתפרנס בעמל – גם להם חשוב הקשר בין הר סיני ובין השמיטה. על ידי השמיטה הדורות הבאים בעצם יכולים לחזור ולחוות את הר סיני! מה הכוונה? הקב"ה מצווה על הפסקת עיבוד הקרקע, אך מבטיח שהנעשה בשנה השישית יספיק לשביעית- יש כאן פרנסה בדרך ניסית ממש כמו המן, ובשנה זו, של ידי שמיטת החובות האנשים חופשיים מהמטרד והקושי שבחיים הטבעיים – וכך חוזרת המציאות של הר סיני לחייהם. הרב קוק והרב קאלישר רואים בשמיטה את הערך הרוחני של לימוד התורה- בני ישראל שפנויים מעול הפרנסה יכולים להתמקד דווקא בלימוד התורה ובחיזוק האמונה והקשר אל הקב"ה, ממש כאילו היו בהר סיני.

אם כן הקשר שבין הר סיני והשמיטה מייצג מצד אחד את החשיבות של קיום חיים מעשיים וטבעיים בהם מתגלמת עבודת ה' ומצד שני את המהות הרוחנית והערכית של החיים – הקשר אל הקב"ה.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן.